היכונו: החל מ-2018 נוכל למכור דירות במיסוי ליניארי מוטב ללא הגבלה!

החל מינואר 2018 בוטלו ההגבלות שהוטלו על כמות דירות המגורים שניתן למכור תוך ניצול ההטבה הליניארית. אך כדאי לשים לב לפסיקה האחרונה בעניין לשם ובירן ולטיוטת החוזר שפורסמה. מעל היקף מסוים עשויה ההכנסה להיחשב הכנסה עסקית על כל המשתמע מכך

יש 16 תגובות

רווח הון ממכירת ניירות ערך או מאופציות בידי אדם שעשה רילוקיישן

אחת מהשאלות הנפוצות שאנו נשאלים בידי ישראלים העומדים לפני רילוקיישן או במהלכו, היא מה לגבי מיסוי רווחי הון מניי"ע בישראל, או אופציות שקבלו ממעבידם הישראלי בטרם עברו לחו"ל. ככלל, יחיד חייב במס בישראל, על פי הדין הפנימי, בשני אופנים: (א) בשל היותו תושב ישראל, ואז הוא ממוסה על בסיס כלל עולמי – על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל; (ב) בשל הפקת הכנסה בתחומי ישראל, שכן גם תושב חוץ חייב במס על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בתחומי ישראל . כמובן, ככל שהיחיד (על אף שביצע רילוקיישן) נחשב תושב ישראל לצרכי…

אין תגובות

הצעת חוק חדשה למיסוי יהלומנים

ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק). כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך. לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל…

אין תגובות

בוטל מס ריבוי דירות

פרק יב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 קבע את הוראות הסדר "מס ריבוי הדירות". בעקבות עתירות שהוגשו לגבי תוקף הוראות ההסדר, החליט ביום 6.8.2017 בית המשפט העליון, ביושבו כבית דין גבוה לצדק, להפוך הצו על תנאי שהוצא לפני כמה חודשים לחלוט. בפסק דינו של כב' הש' סולברג, אליו הצטרפו שלושה שופטים נוספים (הנשיאה מ' נאור, א' חיות, נ' הנדל) כנגד דעתו החולקת של הש' מ' מזוז  – נקבע כי בשל הפגם המהותי שנפל בהליך החקיקה והיורד לשורש ההליך, יושב החוק לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. פסק-הדין…

אין תגובות

פסה"ד בעניין פלוני – הרהורים בסוגיית תושבות היחיד

לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה).   אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה.  …

אין תגובות

סוגיות בתושבות פיסקלית – דרישות הדיווח החדשות

לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה). מבוא אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה. לצד…

אין תגובות

מילכוד הרילוקיישנרים (בעקבות פרשת אריה מיזל)

יש לשים לב תמיד לכך שמה שנמסר לכם על ידי פקידי המדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי) אכן הולם את הדין. מר מיזל פנה למוסד לביטוח לאומי בשאלה, קבל תשובה, ולמזלו היא הייתה בכתב

אין תגובות

מיסוי LLC – האם ההכנסה חייבת בדמי ביטוח לאומי? (בעקבות חוזר ביטוח לאומי מיום 22.1.17)

כפי שהצגנו בפוסט קודם, תאגיד מסוג LLC (הנפוץ בארה"ב) ממוסה באופן שהכנסותיו מיוחסות לחברים בו. גם גורמים שאינם תושבי ארה"ב רשאים להיות חברים בתאגידי LLC בארצות הברית, ואכן, קיימים ישראלים רבים המחזיקים בשיעורים כאלה ואחרים בתאגידי LLC בארה"ב. חוזר מס הכנסה שמספרו 5/2004, מאפשר לנישום תושב ישראל לדווח על הכנסות ה-LLC המיוחסות לו באופן שוטף, ובמקביל ליהנות מזיכוי המס ששילם בארה"ב. מטרת החוזר הייתה למנוע מצבים שבהם ייגבה מס כפול. בארה"ב מיסוי של התושב הישראלי נעשה כאמור באופן שוטף בכל שנה, על ההכנסות המיוחסות לו. זאת, גם אם ההכנסות הללו לא חולקו…

אין תגובות

מחירי העברה –מכירת קניין רוחני – העברת עובדים (בעקבות ע"מ 49444-01-13 ג'יטקו בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא)

1. מבוא המחלוקת בפסק הדין נסובה בעיקרה בשאלה מהו שווי השוק שיש לייחס לעסקה שערכו צדדים קשורים, אותה הגדירו כעסקת מכירת טכנולוגיה; נקבע, כי הערך הסינרגטי בעסקה הנו חלק משווי השוק שלה. כן נקבע, כי העברת פונקציית כח האדם כמכלול, מהווה אף היא נכס שנמכר במסגרת אותה עסקה. נדמה, כי על אף היותה של העסקה חוסה בכנפיה של הוראת סעיף 85א לפקודה העוסק במחירי העברה, הקביעות המשמעותיות בפסק הדין עשויות להיות רלוונטיות גם לעסקות מכר בשוק המקומי. ג'יטקו (המערערת באותה פרשה) הנה חברה תושבת ישראל שעוסקת בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד…

אין תגובות

פורסם חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 : רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין

1. מבוא חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 בנושא: רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין (להלן –"החוזר") דן בכללים להכללת "רווחי אקוויטי" בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רווחים ראויים לחלוקה" או "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה") בחלופה המיסויית, לאור פס"ד ז'ורבין וביישומם בפועל. החוזר עוסק ברווחי אקווטי אשר נרשמו בספרי החברה המחזיקה שמניותיה נמכרו (להלן –"החברה המחזיקה") וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות"). קובע החוזר, בעקבות פרשת ז'ורבין, כי אותם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), יכללו בחישוב הררל"ים…

אין תגובות

מיסוי קצבאות עבודה מחוץ לישראל

לא אחת אנחנו נשאלים, האם קצבאות המתקבלות מחו"ל חייבות במס בישראל אם לאו. שאלה לדוגמה: נניח אדם תושב ישראל, שמקבל קצבה בגין הכנסת עבודה בעבר, הן מישראל, הן מצרפת והן מבלגיה. האם הקצבאות מצרפת ומבלגיה חייבות במס בישראל? בראשית ניתוח המקרה, נזכיר, כי תושב ישראל ממוסה על כלל הכנסותיו העולמיות. זאת, לפי השיטה הפרסונאלית הנהוגה בישראל החל משנת 2003 (תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה"). לכאורה, אפוא, על פי הדין הפנימי בישראל, הקצבאות הללו - כולן - חייבות במס ישראלי, לפי סעיף 2(5) לפקודה. אך בדין…

אין תגובות

מנגנוני שימור ומגבלות על מייסדים ועובדי מפתח (חוזר מס הכנסה 5/2017) (וידאו פוסט)

חוזר חדש של רשות המסים סוקר את היבטי המס של שני מנגנונים מקובלים בתעשיית ההייטק אשר משמשים מייסדים או עובדי מפתח, משקיעים ורוכשים, בעיקר בחברות הזנק. מנגנונים אלו מוחלים על מניות, אשר הנן בבעלותם של המייסדים ממועד הקמת החברה או מקורן בהענקות תחת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה

אין תגובות

עו"ד מיסים איתן אסנפי מחבר (משותף) של הספר "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל", מהמובילים בתחום המיסוי הבינלאומי. "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל" מהווה כלי אצל עורכי דין ורואי חשבון כמו כן הספר משמש בהוראת המיסוי הבינלאומי באוניברסיטאות ובמכללות בישראל.  חייגו לפגישת ייעוץ אישית: 054-431-8300 איתן אסנפי, עורכי דין רח׳ מצדה 7, BSR4 (קומה 25) בני ברק טלפון: 03-5356100 פקס: 153-3-5356100

אין תגובות

מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) תרשים זרימה צעד אחר צעד

נוכח נוסחו המורכב של חוק מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) ערכנו עבורכם תרשים זרימה מפורט, המתאר, צעד אחר צעד, את הנדרש לבצע על פי חוק מס ריבוי דירות (הצהרה ודיווח, שומה עצמית, חישוב המס ואופן בחירת הדירות החייבות). משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה, ונכון לסייע לכם בעריכת הדיווחים ובביצוע החישובים. להורדת תרשים הזרימה (קובץ PDF): מס ריבוי דירות - תרשים להדפסה מעודכן 170317 חוק מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) אינו חף מביקורת, ואף הוגשו מספר עתירות לבית הדין הגבוה לצדק ביחס אליו. השאלה אם הוא יצליח להשיג…

אין תגובות

חברות ארנק (חלק שני) – תמצית הוראות המס החדשות

מיסוי "חברות ארנק" – תמצית הוראות החקיקה המוצעת הוספת סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי הטבות שניתנות לבעל מניות מהותי או קרובו (כמוגדר בסעיף 88), על ידי חברה בהחזקתו. האירוע: במשיכה של כספים מהחברה (הלוואה, ואפילו ערובה שהעמידה החברה כבטוחה לטובתו, חוב אחר) – ייווצר מועד חיוב במס בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו. מוגבל לסכומים מעבר לסכום מצטבר של 100,000 ₪ (ביום כלשהו בשנת המס ובזו שלפניה) ב"משיכה מהחברה" בדמות העמדת נכס (דירה[1] על תכולתה, תכשיט, חפץ אומנות, כלי טיס או שיט לצרכיו הפרטיים, נכס אחר שקבע שר האוצר…

אין תגובות

חקיקה חדשה מטילה מס על חברות ארנק – תיאור מפורט ועדכני (וידאו פוסט)

מיסוי חברות ארנק ס' 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 יוצר מהפכה במיסוי חברות בישראל. לחצו כאן - לתיאור מקיף וממצה ומפורט של טכניקת המיסוי רקע ומבוא התאגיד, החברה, הנו אישיות משפטית נפרדת. היא בעלת זכויות וחובות משפטיות עצמאיות. היא נפרדת מבעליה. במקרים חריגים, החוק מאפשר הרמת מסך, כלומר "השקפת" התאגיד כדי להגיע לבעל המניות. זאת, במקרים שיש ניצול לרעה בדרך כלל, תוך שימוש במסך ההתאגדות לשם התחמקות מאחריות. הרמת המסך מאפשר תביעה ופנייה ישירות לבעלי המניות. גם לצורכי מס, החברה הנה נישום עצמאי,…

אין תגובות

האם חשבון הבנק אכן שלך? ואיך זה קשור למס (וידאו פוסט)

בעקבות פרשת פלונית נ' פלוני (ע"מ 4739/15) מפי כב' הש' הנדל בבית המשפט העליון (ניתנה 30.12.2015). דיני המס "מתלבשים" על הדין הכללי ומסדירים את חבויות המס שנוצרות כל אימת שהדין הכללי יוצר "התעשרות ממומשת" אצל אדם. הפעם נדון בסוגיה שבמרובע שבין דיני מתנה, דיני ירושה דיני בנקאות ודיני מיסים. הסכסוך המשפטי: יורשי מנוחה על פי דין – אחותה, אל מול ארבעת אחייניה (ילדי אחיה). המנוחה לא הותירה צוואה. בחזקתה היה חשבון בנק ובו כספים רבים, אליו צירפה את אחותה, כשותפה זמן קצר טרם פטירתה. האחות טענה - המנוחה העניקה לה מתנה עוד…

אין תגובות

האם דיני המס באמת צריכים להיות כל כך מסובכים? (וידאו פוסט)

חוקי המס הם החוקים החשובים ביותר במדינה. הסיבה לכך פשוטה - על בסיסם נגבה רובו המכריע של התקציב העומד לרשותה. חלק ניכר מהוראות פקודת מס הכנסה, או הוראות חוק מיסוי מקרקעין, למשל, הן הוראות אנטי-תכנוניות. הן נעוצות במירוץ "החתול והעכבר" המתקיים לא אחת בין המדינה ובין הנישומים – המדינה מגדירה בסיס מס מסויים, הנישום מתכנן את עסקאותיו באופן שיצאו מבסיס המס הזה, המדינה מנסה לסגור את הפרצה, נוצרת פרצה נוספת, הנישום מבקש להשתמש בה, וחוזר חלילה. מטעמים אלה, חוקי המס הם המתוקנים ביותר במדינה. פקודת מס הכנסה שחוקקה בנוסחה החדש רק בשנת…

אין תגובות

מעכשיו חובה לדווח – תושבי חוץ וחברות בעלות שליטה וניהול מחוץ לישראל

רשות המסים מגבירה את צעדי האכיפה בכלל, ובין אלה גם ביחס ליחידים או חברות שמשנים את מקום תושבותם, כמו עובדים שמבצעים רילוקיישן, אנשים שמקימים חברות זרות וכו'. עורך דין ורואה חשבון איתן אסנפי מבהיר את החקיקה החדשה. רלוקיישן - יחיד תושב חוץ – הוספת דרישת דיווח: תושבותו של היחיד נקבעת על בסיס מבחן מרכז החיים – הכולל רשימה פתוחה של פרמטרים לבחינה, לרבות מקום ביתו הקבוע, מקום מגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במסודות שונים. מדובר בבחינה…

יש תגובה אחת

פס"ד ברנע – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

פיצוי בגין אי-תחרות (עניין ברנע אבידן וקרינגל) – 5 שופטים: (עליון - כב' הש' עמית): הבחנה בין רווח הון להכנסה פירותית - משל העץ והפירות. דיני המס מבחינים בין הכנסה פירותית ובין הכנסה הונית, או רווח הון. לא תמיד ההבחנה פשוטה ("הבעיה המרכזית בכל תורת מס הכנסה", אלפרד ויתקון "קרן ופירות במס הכנסה" הפרקליט יא 25 תשט"ו). מקור ההכנסה הוא "העץ" ולו הפוטנציאל להניב פירות באופן חוזר ונשנה. הפירות ההלו הם ההכנסה מהמקור (הכנסה הנובעת באופן מחזורי ממקור הכנסה קבוע). לעומת זאת, הכנסה ממכירת העץ עצמו – מקור ההכנסה – היא "הכנסה…

אין תגובות
סגירת תפריט