בשבח הדיוק – האם בכוחו של פסיק קטן להטביע ספינה?

לעיתים, המשמעות המשפטית של סעיף החוק תילמד מהפיסוק (ומאביזרי חקיקה נוספים כמו כותרת החוק, חלוקה לסעיפים ולסעיפי משנה). אמנם אם תכלית החוק תסתור את המשמעות המיוחסת לו על פי פיסוקו, תגבר בדרך כלל התכלית. אך לעיתים - כפי שמצא בית המשפט במדינת מיין שבארה"ב - הפיסוק יכריע
Print Friendly, PDF & Email

להקת Vampire Weekend כתבה עליו שיר, ונראה כי יש שפיתחו ביחס אליו שנאה של ממש – ה-Oxford comma, או בעברית "הפסיק שלפני ו' החיבור, אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה".[1]

"מי בכלל שם קצוץ על Oxford comma"? שואלת הלהקה (באנגלית זה מעט בוטה יותר); מסתבר, שלפחות מחלבה ציורית אחת, במדינת מיין שבארה"ב; היא נאלצה לשלם בגין העדרו של פסיק כזה 5 מיליון דולר.

שיעור קצר בדקדוק לפני שנציג את המקרה המשעשע:

ברשימת פריטים – "עוגה, תחתונים וגופיות" – הכלל בעברית (על פי האקדמיה) קובע חד משמעית כי "לא יבוא פסיק לפני ו' החיבור אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה".

אך באנגלית עדיין ניטש ויכוח חם בין אסכולת אוקספורד התומכת בפסיק כזה – "עוגה, תחתונים, וגופיות" – ובין המתנגדים.

התומכים יאמרו, כי הפסיק מונע אי הבנות במקרים מסוימים. קחו לדוגמה את המשפט: "בין המרואיינים היו שתי נשותיו לשעבר, כריס כריסטופרסון ורוברט דובאל".[2] פסיק לאחר התיבות "כריס כריסטופרסון" היה מונע את ההבנה השגויה כאילו כריס ורוברט הם נשותיו (במקרה זה גם הגיון בריא היה מסייע למניעת ההבנה השגויה).

המתנגדים יאמרו, כי פשוט יש להעמיד את המשפט אחרת: "בין המרואיינים היו כריס כריסטופרסון, רוברט דובאל ושתי נשותיו לשעבר" – וכך היה נמנע כל בלבול.

דוגמה נוספת במשפט: "היא צילמה את הוריה, את הנשיא וסגנית הנשיא"[3] – כמה אנשים היא צילמה – שלושה או ארבעה?


 

מעשה בשלושה נהגים ובמחלבה[4]

בשנת 2014 שלושה נהגים במדינה מיין שבארה"ב, תבעו מחלבה שבה עבדו (Oakhurst Dairy), על כך שלא שילמה להם, זה ארבע שנים, גמול שעות נוספות (150% ביחס לשעה רגילה).

לפי החוק במיין, אמנם עבודה מעל 40 שעות שבועיות מזכה בגמול שעות נוספות, אך באותה נשימה החוק קובע כי האמור לא יחול לגבי הפעולות הבאות:

"The canning, processing, preserving, freezing, drying, marketing, storing, packing for shipment or distribution of:

(1) Agricultural produce;

(2) Meat and fish products; and

(3) Perishable foods."

ובתרגום חופשי: העובד לא יהיה זכאי לגמול שעות נספות בגין עבודה שהיא "שימור בקופסאות, עיבוד, שימור, הקפאה, ייבוש, שיווק, אחסון, אריזה לצורך משלוח או חלוקה של:

(1) יצור חקלאי;

(2) מוצרי בשר ודגים; ו-

(3) מזון מתכלה".

בית המשפט פסק, כי נוסח הסעיף עמום, ולא ברור אם הוא מחריג חלוקה (distribution) של שלושת הקטגוריות המובאות, או שמא – כפי שטענו הנהגים – הוא מחריג לא את החלוקה אלא את האריזה (לצורך משלוח או חלוקה) של שלושת הקטגוריות.

לו היה נעשה שימוש ב-Oxford comma מיד לאחר התיבה "shipment" המשמעות הייתה ברורה – גם החלוקה מוחרגת. התיק יושב באופן שהמחלבה שילמה לנהגים סך של 5 מיליון דולר. לאחר מתן פסק הדין החוק שונה באופן שהבהיר כי החלוקה – אף היא מוחרגת.

בראיון שהעניק עורך הדין שייצג את הנהגים הוא אמר: "That comma would have sunk our ship".


 

מעניין לציין, כי סוגיות הקשורות לשימוש בפיסוק לצרכים פרשניים עולות גם בישראל מדי פעם. להלן שתי דוגמאות:

על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (סעיף 145(א)) "הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית" טעונה היתר.

עמידר[5] הרסה בניין אך לא הקימה אותו מחדש – האם פעולה זו טעונה היתר? עמידר טענה, כי היעדרו של פסיק לאחר התיבה "הריסתו", מלמדת שהפעולה הטעונה היתר היא "הריסתו והקמתו שנית", ואילו הריסתו של הבניין, היא לבדה, אינה פעולה הכלולה בסעיף כטעונה היתר.

לו היה הסעיף מנוסח כך – "הקמתו של בנין, הריסתו, והקמתו שנית" – לא הייתה מתעוררת כל בעיה פרשנית – ברור, כי גם הריסה לבדה טעונה היתר. אך היעדרו של הפסיק פוטר אותה מקבלת היתר בגין הריסה.

בית המשפט לא קבל טענה זו. כללי הפיסוק המקובלים – קבע, וראינו כי זו העמדה של האקדמיה ללשון העברית – אינם מאפשרים הנחת פסיק לפני ו"ו החיבור, ולכן אע"פ שאין פסיק בין העניינים "הריסתו" ו-"הקמתו שנית", עדיין מותר להבין את הוראות החוק כאומרת שהריסת בנין כשלעצמה טעונה היתר.

מה גם, קבע בית המשפט, כי מבחינת תכלית החקיקה אין הצדקה להניח שהמחוקק התכוון לפטור את מי שהורס בניין מן הצורך בקבלת היתר.

בית המשפט מסתייע כאן בכללי הפיסוק, ומראה כי הפרשנות הרואה גם בהריסה כטעונה היתר, נובעת מהם ולא סותרת אותם.

 

בפרשה אחרת,[6] פיסוק סעיף החוק תמך במשמעות אחת, אך תכלית החוק תמכה במשמעות שנייה, ובית המשפט העליון השיג לאחור את הפיסוק לטובת תכלית החוק.

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 עוסק בעבירת המרמה בדיני המס. הוא קובע, כי אדם שבמזיד, בכוונה להתחמק ממס עבר את אחת העבירות המנויות בהמשך הסעיף, דינו – מאסר שבע שנים או קנס. או אז מונה הסעיף שש עבירות בששה סעיפי משנה.

סעיף 220(3) קובע את העבירה הבאה: "השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;".

לכאורה, על פי הפיסוק של הסעיף, לא הרי "שאלה שנשאלה" כהרי "דרישת ידיעות". "שאלה שנשאלה" נאמרה על דרך הסתם, ככוללת שאלה שנשאלה בכל צורה שהיא. לעומת זאת "דרישת ידיעות" נכרכה עם הפקודה ונדרש בסעיף שהיא תיערך "על פי הפקודה".

אלמלא היה פסיק לאחר התיבות "על שאלה שנשאלה" באופן שחלק זה היה נקרא ברצף עם ההמשך, ניתן היה לייחס את התיבות "על פי הפקודה" גם ל-"שאלה שנשאלה" ולא רק ל-"דרישת ידיעות".

לתוצאה דומה ניתן היה להגיע גם לו היה ניתן פסיק לאחר התיבות "שנערכה אליו" ולפני "על פי הפקודה".

למרות הפיסוק, בית המשפט העליון ראה בתכלית החקיקה כדורשת שגם "שאלה שנשאלה" – כמו רעותה "דרישת ידיעות" – תיערך על פי הפקודה, ואין כל טעם להבחין ביניהם בעניין זה.

בית המשפט מודע היה לגמרי לקושי שמציב הפיסוק הנוכחי, והוא קבע כי יש להתעלם ממנו:

"דיברתי על שאלה שנשאלה "על-פי הפקודה", כאילו אין כל פסיק מפסיק ומפריד בין השאלה שנשאלה לבין דרישת הידיעות שנערכה 'על-פי הפקודה'; אמנם נראה לי שיש לפרש פריט זה בלא לשים לב לפסיק ותוך התעלמות ממנו. אמת, נכון הדבר שיש והפיסוק, שהמחוקק לכאורה סמך ידו עליו, משמש בידי בית-המשפט מורה-דרך לפרשנות החוק: הפיסוק אף הוא אחת מדרכי 'החלוקה' של סעיף החוק לחלקים, ולפי סעיף 38 לפקודת הפרשנות [הפקודה בוטלה מאז והוחלפה בחוק הפרשנות, תשמ"א -1981 – א.א] חייב בית-המשפט ליתן דעתו גם לחלוקה הזאת. אבל משנתן בית-המשפט את דעתו עליו כדין, יש ויגיע לידי מסקנה שהפיסוק משבש את משמעותו הנכונה של החוק, במקום להקל על הבנתו; ואז אסור לו לבית-המשפט לעקם את פירוש החוק אך בשל פסיקים המצויים בו. לעניין זה דומה הלשון העברית ללשון האנגלית, שלא בזו ולא בזו התגבשו עוד חוקי פיסוק קבועים ועומדים, וניתן לומר גם על לשוננו שלנו מה שנאמר מפי בר-סמכא, כי 'סימני פיסוק ושאר סימני הדגשה אינם חלק של הלשון האנגלית; וקיימים הפרשי נוהג גדולים אפילו בספריהם של המחברים הסטנדרטיים. תכליתם היא לסייע לעין, ועל ידי כך להקל על הבנת הכתוב. אך נסח טוב מסוגל להביע את הכוונה בלי עזרתם'".

 


[1] http://hebrew-academy.org.il/2012/06/27/%D7%95-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94/

[2] Adams, Kenneth A. (2013). A Manual of Style for Contract Drafting (3rd ed.). American Bar Association. 12.61. ISBN 978-161438803-6

[3] הדוגמה מתורגמת ולקוחה מתוך Chicago Manual of Style; כפי שהובאה במאמר המרתק של מיכל שליו בלינק הבא:

https://alaxon.co.il/thought/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%97-%D7%95%D7%B3-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7/

[4] O'Connor v. Oakhurst Dairy, No. 16-1901 (1st Cir. 2017)

[5] עפ(חי') 197/85 מדינת ישראל נ' עמידר, החברה הלאומית לשכון, פ"ד תשמ"ו (2) 106.

[6] ע"פ 406/69 יהושע ברנדל נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד.

 

 

משרד איתן אסנפי – עורכי דין מסים, הנו בעל ידע מקיף וניסיון עשיר בדיני מסים.
המשרד משרת לקוחותיו בסוגיות מורכבות הן מול רשויות המס והן בבתי המשפט.
עורך דין מיסים ורו"ח איתן אסנפי חיבר לאורך השנים פרסומים מקצועיים רבים.
ספרו (מחבר משותף) "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל" הנו מהחשובים והמוכרים בתחום מיסוי בינלאומי.
לפרטים נוספים ולקביעת פגישה ניתן ליצור קשר בטל' 03-5356100 או בדוא"ל office@asnafy.co.il
גלילה לראש העמוד