גילוי מרצון –  ניצול חכם של חלון ההזדמנויות

זה כבר בלתי נמנע. המגמה העולמית, שניצניה הגיחו לפני למעלה מעשור, במסגרת המאבק של מדינות ה-OECD וה-G20 לבלימת "המרוץ לתחתית" (race to the bottom) והמלחמה במקלטי המס (tax havens), מגיעה כעת לנקודת הרתיחה.

עולם המיסוי הבינלאומי מצוי בפתחו של עידן חדש – עידן השקיפות, חילופי המידע והסרת החיסיון הבנקאי. כבר כיום, רשויות המס (כולל רשות המס הישראלית) פועלות במרץ ליצירת תשתית לחילופי מידע ביניהם. לא ירחק היום, וכל נישום בעולם יישא מספר זיהוי בינלאומי, שבאמצעותו יוכלו שלטונות המס במדינות רבות בעולם לקבל מידע מלא על נכסיו והכנסותיו העולמיות. העולם הופך שקוף.

על רקע זה, הליך גילוי מרצון (Voluntary Disclosure Procedure) מהווה הזדמנות בלתי חוזרת, עבור נישומים שברשותם נכסים או הכנסות בלתי מדווחות. לא מדובר רק באנשי עסקים, אלא גם בשכירים שמעולם לא היו בקשר כלשהו עם רשויות המס.

ישראל פרסמה לאחרונה (7.9.2014( נוהל חדש של גילוי מרצון (שהחליף את הנוהל הקודם משנת 2005). על פיו, רשות המסים מעוניינת לעודד נישומים שעברו על חוקי המס, לתקן דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם כך, רשות המסים, בתיאום עם פרקליטות המדינה, מוכנה להתחייב שלא ינקטו הליכים פליליים (כל עוד מקור ההכנסות אינו מפעילות בלתי חוקית) נגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים המפורטים בנוהל. נוהל זה פורסם לאחרונה גם בשפה האנגלית.

במקביל לפרסום הנוהל, פרסמה רשות המסים הוראת שעה המאפשרת הגשת בקשות אנונימיות או בקשות במסלול מקוצר, וזאת למשך שנה מיום פרסומה, קרי עד ליום 7.9.2015.

גילוי מרצון – הוארכה הוראת השעה בעניין גילוי מרצון אנונימי והגילוי המקוצר

התנאים המרכזיים להענקת החסינות הפלילית במסגרת נוהל גילוי מרצון:

  1. פנייה כנה ומלאה, שנעשית בתום לב.
  2. במעד הפנייה, לא מתנהלת חקירה ובדיקה (לא על ידי רשות המסים ולא על ידי המשטרה), ואין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, בעניינו של הנישום, בן/בת זוגו או חברות בשליטתם.
  3. רשות המסים רשאית שלא לאשר את הבקשה, אם קיים מידע הקשור אליה ביחס לנישום או בן/בת זוגו או חברות בשליטתם בכל רשות שלטונית אחרת, באמצעי התקשורת, במסמכי ערכאות שיפוטיות בישראל או בחו"ל.

הבקשה (אשר תוגש באמצעות הדוא"ל לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים) תכלול את כל המידע והמסמכים הרלוונטיים לבקשה. בין אלה, שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה, וכן אומדן המס לתשלום.

על אף שמדובר בנוהל שיש לברך עליו, נקיטה בהליך בעל השלכות כה משמעותיות חייבת להיעשות במשנה זהירות, ולאחר התייעצות עם עורך דין הבקיא בתחום המיסוי הבינלאומי. אין להסתמך על המידע המפורסם (בלחיצת כפתור) ברשת, אשר בחלקו אינו מדויק ולעיתים אף שגוי לחלוטין. הדבר משול לאדם המבקש להסיר בעצמו תבלול בעינו, בהדרכתו של סרטון ביו-טיוב.

ניסוחן המעורפל של ההוראות כפי שפורסמו, והיעדר מענה ברור מצד רשות המסים, מייצר עמימות ביחס לסוגיות מסוימות הכרוכות בהליך הגילוי מרצון (למשל: שאלת היחס בין קבלת טופס 5329 ו/או הגשתו ובין היכולת לנקוט בהליך הגילוי מרצון; שאלת האפקטיביות של המעטה האנונימי; שאלת מיסוי "הקרן"; שאלת היעדר יכולתה של הרשות להשתמש במידע שנחשף במקרה של דחיית הבקשה; שאלת תוקפן של ההוראות שפורסמו ביחס להוראות הדין גופו וכיו"ב).

יתרה מכך, בטרם נוקטים בהליך גילוי מרצון, חובה לוודא, עם עורך דין הבקיא ברזי המיסוי הבינלאומי, כי הנישום אכן עבר עבירת מס, של אי דיווח או אי תשלום מס. במקרים לא מעטים, הגיעו למשרדינו נישומים לאחר שהומלץ להם לנקוט בהליך הגילוי מרצון, שעה שעל פי חוקי המס בישראל (ובין היתר נוכח אמנות המס) הם כלל לא חייבים בדיווח ובתשלום מס.

במקרים המתאימים, קבלת חוות דעת משפטית מעורך דין מומחה במיסוי בינלאומי, תייצר הגנה אפקטיבית יותר מפלילים, ותחסוך לנישום את ההתמודדות הישירה (והמיותרת) מול רשות המסים בהליך הגילוי מרצון.

כך, למשל, נישום שעלה לישראל לפני ינואר 2007, עשוי עדיין להיות זכאי לסל ההטבות שהוענק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים החל מינואר 2007 ואילך (לרבות הטבה בדמות פטור מדיווח ומחבות במס במשך 10 שנים מיום שהפך תושב ישראל לצורכי מס). זאת, ככל שבדיקה איכותית ומעמיקה של מקום מרכז החיים שלו, המבוססת בין היתר על ההתפתחויות האחרונות בפסיקה בתחום, תעלה כי מרכז חייו הועתק לישראל רק לאחר ינואר 2007, ולא מיד, עת נישק לראשונה את עפרה של הארץ.

בצמתי החלטה קריטיים אלה, קיימת עדיפות ברורה לעורך הדין הבקיא במיסוי בינלאומי על פני רואה החשבון. עורך הדין אמון על השיטה המשפטית בישראל, על כללי הפרשנות של הדין, ועל המארג הנורמטיבי המחייב. פעולה באזורי "ערפל משפטי" היא לחם חוקו של עורך הדין.

בהליך גילוי מרצון התייעצות עם עורך דין עדיפה גם נוכח החיסיון בין עורך הדין ללקוחו (חיסיון שלא קיים בין רואה חשבון ללקוחו). מטבע הדברים, חיסיון זה חשוב מאד בהליכים כדוגמת גילוי מרצון.

מנגד, הבקשה חייבת לכלול כאמור גם את אומדן המס לתשלום. אומדן זה מבוסס על עריכת חישובים מדוקדקים (על פי רוב, מנת חלקו של רואה החשבון), ולפיכך עדיף כי המייצג ידע לערוך חישובים אלה.

משרד איתן אסנפי – עורכי דין הנו בעל ניסיון עשיר ומוכח בתחום מיסוי הבינלאומי, ובהגשת בקשות לגילוי מרצון. עו"ד ורו"ח איתן אסנפי הינו מומחה למיסוי בינלאומי, הוא מחבר (משותף) של הספר המוביל בישראל בתחום זה ("מיסוי בינלאומי – הדין בישראל") המכיל כ-1,500 עמודים של ניתוח משפטי מעמיק של כלל הוראות המיסוי הבינלאומי בישראל. הספר, המהווה ספר יסוד בלימודי המיסים באוניברסיטאות, מצוטט תדיר בפסיקה הישראלית בתחום המיסוי הבינלאומי, ומהווה תשתית לפיתוח התחום בישראל.

לתאום פגישה ללא התחייבות: eitan@asnafy.co.il; 054-4318-300

סגירת תפריט