הצעת חוק חדשה למיסוי יהלומנים

Print Friendly, PDF & Email

diamond-shapes

ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק).
כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך.
לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל להסדרת הענף באופן הוגן וראוי על בסיס העקרונות שנדונו בין הצדדים.
הואיל ומדובר בהוראות ייחודיות לענף, החקיקה והתאמתה לענף תיבחן מחדש עד תום שנת 2019.

הערכת מלאי עסקי של יהלומים ואבני חן לצורכי מס
סעיף 85 לפקודת מס הכנסה עוסק ב"הערכת מלאי במקרים מסויימים". מוצע להוסיף לו סעיף קטן חדש (סעיף 85(ה)), אשר לפיו, מדידת המלאי העסקי של יהלומן (מי שעסקו או חלק מעסקו עיבוד יהלומים, מסחר ביהלומים, או תיווך ביהלומים; כאשר "יהלום" מוגדר ככולל גם אבני חן מסוג אודם, ברקת, ספיר או אבן אחרת שתיקבע בצו מטעם שר האוצר) תהיה לפי עלות המלאי בלבד. זאת, בשונה מהקבוע בכללי החשבונאות המקובלים (אשר על פי רוב מאומצים לחקיקת המס) ולפיהם ערכו של מלאי עסקי נקבע לפי שווי מימוש נטו של המלאי, או לפי מחיר עלותו, כנמוך מביניהם.
הטעם למדידה על פי עלות בלבד, בניגוד לכללי החשבונאות המקובלים (ובניגוד למקובל במיסוי ענפים אחרים) נעוץ בקושי האינהרנטי לאמוד את שווי אבני החן, ובאופי הסובייקטיבי של קביעת שווי זה.
ההצעה מתירה לשר האוצר לקבוע (באישור ועדת הכספים של הכנסת כמובן) את האופן שבו תימדד עלות המלאי. כמו כן, מותירה ההצעה לשר האוצר לקבוע לגבי סוגי יהלומים, בתנאים שייקבע, כי יימדד המלאי שלא על פי עלותו, אלא בדרך אחרת, שתאפשר מדידה אובייקטיבית.
נושא קביעת ערך המלאי חשוב בפרט לצורך חישוב ירידת ערך המלאי והתרת ההפחתה לצורכי מס.
אין תחולה למפרע – על פי ההצעה, ההוראות החדשות לקביעת ערך המלאי כאמור, יחולו אך ורק לגבי מלאי עסקי שנרכש החל מיום 1.1.2017, ולא יחולו לגבי מלאי עסקי ותיק.
בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין, כי לשם השלמת המהלך, מחוקק המשנה מתכוון לפעול להתקנת תקנות בסמוך למועד חקיקת החוק המוצע.

ביטול הליכי השומה הייחודיים ליהלומנים
בנוסחה הנוכחי של פקודת מס הכנסה, קיים סעיף ייחודי, סעיף 145א1, שדן בשומת יהלומנים, וכותרתו "סמכות לשום יהלומנים". על פיו, רשאי פקיד השומה לקבוע את הכנסתו החייבת של יהלומן לפי מיטב השפיטה, גם אם נוהלו רישומים כנדרש, אם הוא סבור שרישומי היהלומן מתארים הכנסה שאיננה סבירה. במקרה כזה, חייב פקיד השומה להודיע ליהלומן על החלטתו לשום אותו לפי מיטב השפיטה, והוא חייב לאפשר לו לערור לועדה לקבילות פנקסים.
הצעת החוק מציעה לבטל את סעיף 145א1, שכן עם הסדרת המיסוי בענף אין עוד הצדקה לקיומם של הליכי שומה ייחודיים, ויחולו הליכי השומה הרגילים.
תחולה – הליכי השומה הרגילים וביטול ההליכים הייחודיים יחולו, כמוצע, לגבי שנת המס 2017 ואילך.

 

משרד איתן אסנפי – עורכי דין מסים, הנו בעל ידע מקיף וניסיון עשיר במס הכנסה, מס חברות, מיסוי בינלאומי, מיסוי מקרקעין ומס ערך מוסף.
המשרד משרת לקוחותיו בסוגיות מורכבות הן מול רשויות המס והן בבתי המשפט.
עורך דין מיסים ורו"ח איתן אסנפי חיבר לאורך השנים פרסומים מקצועיים רבים.
ספרו (מחבר משותף) "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל" הנו מהחשובים והמוכרים בתחום מיסוי בינלאומי.
לפרטים נוספים ולקביעת פגישה ניתן ליצור קשר בטל' 03-5356100 או בדוא"ל office@asnafy.co.il

סגירת תפריט