מיסוי מיזם אינטרנטי בישראל – היבטי מס הכנסה ומע"מ

מיסוי מיזם אינטרנטי בישראל – היבטי מס הכנסה ומע"מ

Print Friendly, PDF & Email

 תושב חוץ, הקים מיזם אינטרנטי. במסגרת המיזם, הוא הקים אתר המעניק שירותים לתושבי ישראל, ופתח לשם כך חשבון בנק בישראל. כיצד ימוסה בישראל? האם חייב בדיווח?

נבחן סוגייה זו במישור מס הכנסה ולאחר מכן במישור מע"מ.

במישור מס הכנסה:

תושב חוץ יהיה חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסות שהפיק בתחומי ישראל. כללי המקור שבסעיף 4א לפקודת מס הכנסה, קובעים, ביחס לכל מקור הכנסה, היכן הוא נחשב כמופק. כך נקבע, בסעיף 4א(א)(1), כי הכנסה מעסק תיחשב כמופקת במקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה; וביחס למשלח יד – מקום ביצוע השירות.

קביעת מקום הפעילות העסקית (או מקום ביצוע השירות) איננה תמיד שאלה פשוטה, ויש לברר שאלה זו נוכח הנתונים העובדתיים המלאים בכל מקרה ומקרה.

נציין בהקשר זה כי עצם פתיחתו של חשבון בנק בארץ וכן העובדה כי לקוחותיו תושבי ישראל, הן כשלעצמן, אינן מעידות בהכרח על קיום הפעילות העסקית בארץ. עם זאת, יש בנסיבות אלה כדי להעיד על הצורך לבחון לעומקה את שאלת מקום הפקת ההכנסה במקרה זה.

אם תושב החוץ הנו תושב מדינת אמנה (מדינה שיש לה אמנה למניעת כפל מס עם ישראל), הרי בדרך כלל, על מנת שלישראל תהיה זכות מיסוי ביחס להכנסה האמורה, על הפעילות מניבת ההכנסה לעלות כדי "מוסד קבע" – אחרת, ישראל איננה נחשבת מדעיקרא, מדינת המקור ביחס להכנסה זו.

בהנחה כי הפעילות העסקית איננה בישראל, תושב החוץ אינו חייב במס בישראל על הכנסתו, וגם אינו חייב בדיווח לרשויות המס בישראל על הכנסות אלה.

אולם אם יוכרע כי הפעילות העסקית היא בישראל, תוטל על תושב החוץ חבות מס (וחובת דיווח) בישראל.

במישור מע"מ:

סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף קובע כי "על עסקה בישראל […] יוטל מס ערך מוסף […]".

על פי הגדרתה, "עסקה" כוללת "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו […]" .

"עוסק" הוא כל "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו […]". זאת, גם אם הוא תושב חוץ המנהל עסקיו בחו"ל.

לפיכך, הנחה סבירה היא כי מדובר ב"עסקה" לצורכי מע"מ.

אולם לא די בכך. כאמור, על מנת להתחייב במע"מ בישראל על העסקה להיות "בישראל". סעיף 15(א) הקובע את מקום העסקה בעסקאות מתן שירותים, מורה כי יראו שירות כניתן בישראל, בין היתר אם השירות ניתן לתושב ישראל. המשמעות היא, כי עצם העובדה כי הלקוחות של תושב החוץ הם תושבי ישראל, ובהנחה כי אכן מדובר ב"עסקה", מכניסה עקרונית את העסקה תחת גדרי החבות במע"מ בישראל.

בהתאם לסעיף 60 לחוק מע"מ, תושב החוץ עשוי להידרש להירשם באמצעות נציג אצל רשויות המס בישראל, ככל שיש לו "עסקים בישראל". במקרה זה תושב החוץ ינפיק ללקוחותיו חשבונית מס בישראל הכוללת מע"מ.
אם לא חל סעיף 60 לחוק מע"מ, עשויה לחול תקנה 6ד לתקנות מע"מ ההופכת את נטל החבות והדיווח במע"מ. על פיה, אם נעשתה עסקה בישראל ונותן השירות הוא תושב חוץ "תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו חשבונית בשל העסקה". בהיעדר חשבונית בשל העסקה מטעם העוסק, הרי אם הלקוח עוסק, עליו להוציא חשבונית ערוכה על שמו, ולדווח על העסקה בדו"ח המע"מ שלו. אם הלקוח איננו עוסק, עליו לדווח על העסקה כדיווח על עסקה אקראית (כאמור בתקנה 15א לתקנות מס ערך מוסף (רישום)).

נציין, כי יש לבחון בקפידה רבה, ובנסיבות העניין, את היחס בין סעיף 60 לחוק מע"מ ובין חובת התשלום המוטלת על הקונה מכח תקנה 6ד. אין זה המקום להרחיב בשאלות כבדות משקל אלה אלא רק להעלותן. כך או כך, דיווח על העסקה יאפשר עקרונית קיזוז המע"מ הכלול בחשבונית כמס תשומות, הכל בהתאם לתנאים בחוק.

כמובן, יש לבחון על פי אופייה של העסקה, אם לא חל פטור או שיעור אפס ביחס אליה, בהתאם לסעיף 30 או 31 לחוק מע"מ.

 משרד איתן אסנפי – עורכי דין, הנו בעל ידע מקיף וניסיון עשיר בכל ענפי המס, ובכלל זה במיסוי בינלאומי, מס ערך מוסף ומיסוי מקרקעין. המשרד משרת לקוחותיו בסוגיות מורכבות הן מול רשויות המס והן בבתי המשפט.

עו"ד ורו"ח איתן אסנפי חיבר לאורך השנים פרסומים מקצועיים רבים. ספרו (מחבר משותף) "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל", הנו מהחשובים והמוכרים בתחום.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה ניתן ליצור קשר בטל' 03-5356100 או בדוא"ל office@asnafy.co.il

 

האמור אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.

סגירת תפריט