תנו לבכם למע"מ – הן בהסכמים והן בהליכים משפטיים

Print Friendly, PDF & Email

בעקבות פרשת אבנר כהן נ' המשביר לצרכן (ע"א 1113/09)
מע"מ , הסכמים, שכר טרחת עו"ד,  הוצאות משפט, תקנות סדר הדין
האזרחי

חזקה שהשתרשה בהלכה הפסוקה היא, כי בהיעדר הוראה אחרת בחוזה, יש לראות את מחיר העסקה כמחיר הכולל את רכיב המע"מ. חזקה זו יושמה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בפרשת אבנר כהן נ' המשביר לצרכן. באותה פרשה, "המשביר הישן" נמכר באמצעות מפרקו ל"משביר החדש", תמורת 24 מיליון ש"ח, שהוזרמו לקופת הנושים. מסמכי עסקת הרכישה "שָתקו" ביחס למרכיב המע"מ. המפרק דרש (תחילה מביהמ"ש המחוזי וכנשנדחה, ערער לביהמש"ע) שעל סכום התמורה הנ"ל יתוסף מע"מ. "חזקת המע"מ הכלול" הייתה ידועה למפרק, אולם לטענתו הנסיבות שאפפו את העסקה הספציפית מעידות על כוונה שונה של הצדדים וסותרות את החזקה. כמו כן, לטענתו, מסקנה זו מקדמת את תכלית הגדלת קופת הנושים.

ביהמש"ע, מפי כב' הש' חיות, דחה את הערעור. נפסק, כי "חזקת המע"מ הכלול" שרירה גם (ואולי אף ביתר שאת) בהליכי הקפאה. נפסק, כי נסיבות המקרה והתנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם במקרה הספציפי, מעידות דווקא שהמשביר הישן התייחס למחיר ככולל מע"מ.

כב' הש' רובינשטיין אף הדגיש את הצורך להקפיד על התייחסות ברורה לנושא המע"מ בכל ההסכמים הכספיים בעסקאות החייבות במס ערך מוסף.

בשולי דבריו הזכיר כב' הש' רובינשטיין גם את נושא צירוף המע"מ לשכ"ט עורכי דין בהליכים משפטיים. עד לתיקונה לאחרונה (בנובמבר 2010), קבעה תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, כי לשכר טרחה שנפסק בהליך שיפוטי, יתוסף אוטומטית סכום השווה למע"מ המשולם עליו, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.

תקנה זו לא קבעה חבות במע"מ. היא עסקה בשיפוי שמשלם הצד המפסיד לצד הזוכה במשפט, לכיסוי שכר טרחת עורכי דינו. אם שילם הצד הזוכה לעורך דינו שכר טרחה בצירוף מע"מ, הרי, על פי התקנה בנוסחה אז, גם על מרכיב המע"מ הוא זכאי להשתפות, ויש להוסיפו לסכום שכר הטרחה שפסק בית המשפט. יודגש, כי אין הוראה דומה ביחס לכיסוי הוצאות משפט אלא רק ביחס לשכר טרחת עורכי דין.

כך קבעה התקנה בעבר. נוסחה החדש קובע ההיפך: "פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין […] לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור, סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע". כלומר כיום, נתון נושא המע"מ ליחסי הצדדים ללא מעורבות בית המשפט.

נפטיר בעצתו של כב' הש' רובינשטיין: "העצה יעוצה איפוא לבעלי הסכמים ולמנסחיהם להיות מודעים לעניין זה ולקבוע מראש באופן מוסכם ובהיר, והמהדר בכך תבוא עליו ברכה".