שופט אינו פסול מלדון רק מאחר שהביע דעתו בסוגיה שלפניו במסגרת אקדמית

חז"ל הורו "ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם". שינוי עמדות משפטיות מוכר ומקובל, ושופט שהביע עמדתו בספר שכתב, כמו בדיון שערך, אינו מנוע מלדון בסוגיה זו

אין תגובות

בשבח הדיוק – האם בכוחו של פסיק קטן להטביע ספינה?

לעיתים, המשמעות המשפטית של סעיף החוק תילמד מהפיסוק (ומאביזרי חקיקה נוספים כמו כותרת החוק, חלוקה לסעיפים ולסעיפי משנה). אמנם אם תכלית החוק תסתור את המשמעות המיוחסת לו על פי פיסוקו, תגבר בדרך כלל התכלית. אך לעיתים - כפי שמצא בית המשפט במדינת מיין שבארה"ב - הפיסוק יכריע

אין תגובות

מחירה של אהבת-אם או האנומליה של "היחסים המיוחדים"

האם "יחסים מיוחדים" בין מוכר וקונה נושאים פוטנציאל שלילי, של התחמקות ממס, כמתבטא בהגדרה "שווי", או שמא ההיפך מכך: דווקא בעטיים מוצדקות העברות ללא תמורה כעולה מסעיף 62 הקובע פטור ממס בהעברות בין קרובים?

אין תגובות

הצעת חוק חדשה למיסוי יהלומנים

ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק). כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך. לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל…

אין תגובות

האם דיני המס באמת צריכים להיות כל כך מסובכים? (וידאו פוסט)

חוקי המס הם החוקים החשובים ביותר במדינה. הסיבה לכך פשוטה - על בסיסם נגבה רובו המכריע של התקציב העומד לרשותה. חלק ניכר מהוראות פקודת מס הכנסה, או הוראות חוק מיסוי מקרקעין, למשל, הן הוראות אנטי-תכנוניות. הן נעוצות במירוץ "החתול והעכבר" המתקיים לא אחת בין המדינה ובין הנישומים – המדינה מגדירה בסיס מס מסויים, הנישום מתכנן את עסקאותיו באופן שיצאו מבסיס המס הזה, המדינה מנסה לסגור את הפרצה, נוצרת פרצה נוספת, הנישום מבקש להשתמש בה, וחוזר חלילה. מטעמים אלה, חוקי המס הם המתוקנים ביותר במדינה. פקודת מס הכנסה שחוקקה בנוסחה החדש רק בשנת…

אין תגובות

מיסוי באווירה אולימפית

כיצד ממוסים ספורטאים מקצוענים? ספורטאי מקצוען, מטבעו, פועל ברחבי העולם. הוא אינו מוגבל כמובן למדינת מושבו. שחקנים בענפי הספורט הקבוצתיים (כדורגל וכדורסל, למשל), משתלבים תדיר בשורותיהם של קבוצות ומועדוני ספורט במדינות שאינן מדינת מושבם. ספורטאים אחרים, משתתפים בתחרויות בינלאומיות. הואיל וספורטאים מקצוענים מפיקים הכנסות בכל רחבי העולם ולא בהכרח במדינת מושבם, מתעוררת שאלת מיסויים. מחד, מדינת מושבו של הספורטאי (שפעמים רבות השקיעה משאבים בפיתוחו המקצועי) עשוייה לדרוש לעצמה זכות מיסוי ביחס להכנסות שיפיק בכל רחבי העולם. מנגד, מדינת המקור שבה הופקו בפועל הכנסותיו של הספורטאי, עשויה אף היא לדרוש זכות מיסוי ביחס…

אין תגובות

הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

בעקבות פרשת ז'וז'ו אביסרור מיסוי מקרקעין, פיצול נכסים, ירושה,פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, מיסוי פעולות לא חוקיות המתפרנס משידול לזנות, השולח ידו בגניבה, המקבל שוחד או העוסק בהימורים לא-חוקיים – כל אלה ויתר המתפרנסים מפעילות לא-חוקית, חייבים לשלם מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיהם. אמנם, חיובן במס של הכנסות מפעילות לא-חוקית עלול להתפרש כמתן לגיטימציה לפעילות זו, אולם הגישה שהתקבלה בארץ היא למסותן בכל זאת, בבחינת "לא יצא חוטא נשכר". אלא שמן הצד השני של המתרס, הוצאות שהוצאו לשם הפקת ההכנסה הלא-חוקית או הוצאות הנגועות באי-חוקיות בעצמן (תשלום שוחד, תשלום "דמי-חסות"),…

סגור לתגובות על הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות
סגירת תפריט