מאמרים בנושא מיסוי בינלאומי

על מי מוטל נטל השכנוע בשאלת התושבות הפיסקאלית? בעקבות פרשת בר רפאלי

המציאות מוכיחה כי פעמים רבות הפרוצדורה המשפטית מכתיבה את התוצאה לא פחות מהדין המהותי. בפרשת בר רפאלי קבע הש' בורנשטיין כי נטל השכנוע בשאלת מרכז חייו של הנישום מוטל על הנישום, בין אם מתקיימת בו חזקה ביחס לימי השהייה בישראל ובין אם לאו. במאמר זה נציג עמדה שונה - הנטל מוטל על הנישום רק אם התקיימה בו חזקה, ובכל מקרה אחר הוא מוטל דווקא על פקיד השומה

אין תגובות

הרהורי תושבות – בעקבות פרשת בר רפאלי

בית המשפט המחוזי לא קבל את טענתה של בר רפאלי כי מרכז חייה הועתק מישראל בשנים 2009 ו-2010. נושא תושבות היחיד לצורכי מס הוא אחד מהנושאים החשובים במיסוי הבינלאומי ונדמה כי ניתוח ביקורתי של פסק הדין, לכל הפחות ביחס להשלכותיו על מקרים נוספים, הנו מתחייב

אין תגובות

מיסוי הכנסה מאופציות בידי תושבים החוזרים לישראל – ביקורת על החלטת מיסוי 989/18

הדיון המבקש לחלק את עוגת המס בין מדינת המקור למדינת המושב עוסק אך ורק בשני אלה: מקום מושבו של הנישום מחד, ומקום הפקת ההכנסה מאידך. כל אמנות המס נעות על ציר דו-קוטבי זה. מקום הקבלה של ההכנסה בפועל, אחריו מתחקה החלטת המיסוי, פשוט אינו רלוונטי

אין תגובות

בית המשפט ממשיך ומרסן את הבנקים ומונע החלטות נמהרות לסגירת חשבונות

בית המשפט קבע כי החלטת הבנק לסגור את חשבונותיהם של התובעים אינה סבירה, ולכן בטלה. מדובר בצעד חשוב בשרטוט האיזון הראוי בין חובות הבנק כלפי הלקוח ובין חובותיו על פי הנורמות שתכליתן מניעת הלבנת הון ומניעת אי תשלום מס

אין תגובות

החוק לצמצום השימוש במזומן

החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקפו בינואר 2019. אמנם הסנקציות בצד החוק אינן מופעלות עד לספטמבר 2019 אלא אם כן קבל המפר התראה בכתב וחזר על ההפרה. עם זאת, כדאי מאד להכיר את הוראותיו של החוק היטב ולהיערך

אין תגובות

תושב ישראל ואזרח אמריקאי? שים לב היטב להוראות האמנה

בשונה מרובן המכריע של מדינות העולם, ארה"ב ממסה על בסיס אזרחות. שיטה "משונה" זו מופנמת לתוך האמנה בין ישראל לארה"ב (סעיף ה-saving clause), ויוצרת מצבים מעניינים, כפי שמוכיח המקרה של מר אלעזר קול

אין תגובות

מס יציאה בישראל – בעקבות פסק דין קניג (2018)

מס יציאה מוטל על אדם שמנתק תושבותו הישראלית והוא נועד להבטיח כי ישראל תזכה למסות את עליית ערך נכסי האדם שטרם מוסתה. בפסק הדין בעניין קניג מנותח המתח שבין מס היציאה להוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב. נקבע כי הוראות מס היציאה אינן סותרות את האמנה, ואף הוצגו פתרונות למניעת מיסוי כפל במקרה זה

אין תגובות

בית המשפט העליון בפרשת קונטירה ופיניסאר: אופציות לעובדים יובאו בחשבון בהסכמי קוסט פלוס (מחירי העברה)

בהסדרי קוסט פלוס של חברות מו"פ בישראל מול חברות האם האמריקאיות יש להכליל בבסיס העלות גם עלות הקצאת אופציות לעובדים. בפסק דין מפרי עטו של בית המשפט העליון, דן בית המשפט בנקודת ההשקה שבין אחת מהסוגיות החמות בעולם המיסוי הבינלאומי (מחירי העברה) ובין תחום האופציות לעובדים הנפוץ כל כך בעולם ההיי-טק

אין תגובות

מיסוי פנסיה ממשלתית שמקבל תושב צרפת לשעבר

כיצד תמוסה הכנסה מפנסיה שמקבל בישראל אדם שעבד שנים ארוכות מחוצה לה, כתושב חוץ, ועלה (או שב) ארצה? האם למדינת המושב הקודמת שלו זכות מיסוי, או שמא זכות המיסוי שמורה לישראל בלבד, כמדינת מושבו החדשה?

אין תגובות

רילוקיישן: כיצד החלטת המיסוי החדשה (מס' 2519/17) משפיעה עליך? החלטת המיסוי וכמה הערות ביקורתיות

החלטת המיסוי שפורסמה איננה נורמה המחייבת את כלל ציבור הנישומים אך העובדה כי רשות המסים ביקשה לפרסם החלטה זו מאותת לגבי גישתה בפרשנות הדין. לדעתנו, קיים פער כה גדול בין הוראות הדין ביחס לקביעת התושבות ומועד ניתוקה ובין הוראותיה של החלטות המיסוי וראוי היה כי רשות המסים בהחלטות המיסוי שלה תנהג באופן ההולם את הקו שמתווה הדין (החוק והפסיקה) ולא תייצר דין מקביל חובת ההגינות המוטלת על רשות המסים, כעל כל רשות מנהלית אחרת, הנה מוגברת. חובה זו מחייבת אימוץ אמות מידה שוויוניות ובלתי שרירותיות, ההולמות את לשון החוק ותכליתו, כפי שהתפרש על ידי בתי המשפט בישראל.

אין תגובות

רווח הון ממכירת ניירות ערך או מאופציות בידי אדם שעשה רילוקיישן

אחת מהשאלות הנפוצות שאנו נשאלים בידי ישראלים העומדים לפני רילוקיישן או במהלכו, היא מה לגבי מיסוי רווחי הון מניי"ע בישראל, או אופציות שקבלו ממעבידם הישראלי בטרם עברו לחו"ל. ככלל, יחיד חייב במס בישראל, על פי הדין הפנימי, בשני אופנים: (א) בשל היותו תושב ישראל, ואז הוא ממוסה על בסיס כלל עולמי – על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל; (ב) בשל הפקת הכנסה בתחומי ישראל, שכן גם תושב חוץ חייב במס על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בתחומי ישראל . כמובן, ככל שהיחיד (על אף שביצע רילוקיישן) נחשב תושב ישראל לצרכי…

אין תגובות

פסה"ד בעניין פלוני – הרהורים בסוגיית תושבות היחיד

לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה).   אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה.  …

אין תגובות

סוגיות בתושבות פיסקלית – דרישות הדיווח החדשות

לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה). מבוא אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה. לצד…

אין תגובות

מילכוד הרילוקיישנרים (בעקבות פרשת אריה מיזל)

יש לשים לב תמיד לכך שמה שנמסר לכם על ידי פקידי המדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי) אכן הולם את הדין. מר מיזל פנה למוסד לביטוח לאומי בשאלה, קבל תשובה, ולמזלו היא הייתה בכתב

אין תגובות

מיסוי LLC – האם ההכנסה חייבת בדמי ביטוח לאומי? (בעקבות חוזר ביטוח לאומי מיום 22.1.17)

כפי שהצגנו בפוסט קודם, תאגיד מסוג LLC (הנפוץ בארה"ב) ממוסה באופן שהכנסותיו מיוחסות לחברים בו. גם גורמים שאינם תושבי ארה"ב רשאים להיות חברים בתאגידי LLC בארצות הברית, ואכן, קיימים ישראלים רבים המחזיקים בשיעורים כאלה ואחרים בתאגידי LLC בארה"ב. חוזר מס הכנסה שמספרו 5/2004, מאפשר לנישום תושב ישראל לדווח על הכנסות ה-LLC המיוחסות לו באופן שוטף, ובמקביל ליהנות מזיכוי המס ששילם בארה"ב. מטרת החוזר הייתה למנוע מצבים שבהם ייגבה מס כפול. בארה"ב מיסוי של התושב הישראלי נעשה כאמור באופן שוטף בכל שנה, על ההכנסות המיוחסות לו. זאת, גם אם ההכנסות הללו לא חולקו…

אין תגובות

מחירי העברה –מכירת קניין רוחני – העברת עובדים (בעקבות ע"מ 49444-01-13 ג'יטקו בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא)

1. מבוא המחלוקת בפסק הדין נסובה בעיקרה בשאלה מהו שווי השוק שיש לייחס לעסקה שערכו צדדים קשורים, אותה הגדירו כעסקת מכירת טכנולוגיה; נקבע, כי הערך הסינרגטי בעסקה הנו חלק משווי השוק שלה. כן נקבע, כי העברת פונקציית כח האדם כמכלול, מהווה אף היא נכס שנמכר במסגרת אותה עסקה. נדמה, כי על אף היותה של העסקה חוסה בכנפיה של הוראת סעיף 85א לפקודה העוסק במחירי העברה, הקביעות המשמעותיות בפסק הדין עשויות להיות רלוונטיות גם לעסקות מכר בשוק המקומי. ג'יטקו (המערערת באותה פרשה) הנה חברה תושבת ישראל שעוסקת בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד…

אין תגובות

מיסוי קצבאות עבודה מחוץ לישראל

לא אחת אנחנו נשאלים, האם קצבאות המתקבלות מחו"ל חייבות במס בישראל אם לאו. שאלה לדוגמה: נניח אדם תושב ישראל, שמקבל קצבה בגין הכנסת עבודה בעבר, הן מישראל, הן מצרפת והן מבלגיה. האם הקצבאות מצרפת ומבלגיה חייבות במס בישראל? בראשית ניתוח המקרה, נזכיר, כי תושב ישראל ממוסה על כלל הכנסותיו העולמיות. זאת, לפי השיטה הפרסונאלית הנהוגה בישראל החל משנת 2003 (תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה"). לכאורה, אפוא, על פי הדין הפנימי בישראל, הקצבאות הללו - כולן - חייבות במס ישראלי, לפי סעיף 2(5) לפקודה. אך בדין…

יש תגובה אחת
  • 1
  • 2
סגירת תפריט