בית המשפט העליון מזכיר: תכנון מס הוא חלק מזכותו הקניינית של הנישום

לא רק שתכנון מס אינו בלתי לגיטימי כשלעצמו – אלא שהזכות לתכנון מס אף הוכרה כחלק מזכות הקניין של הנישום, ובנסיבות מסוימות תכנון מס עשוי לקדם מטרות חיוביות שהמחוקק ביקש לעודד באמצעות תמריץ מס

אין תגובות

מיסוי הכנסה מאופציות בידי תושבים החוזרים לישראל – ביקורת על החלטת מיסוי 989/18

הדיון המבקש לחלק את עוגת המס בין מדינת המקור למדינת המושב עוסק אך ורק בשני אלה: מקום מושבו של הנישום מחד, ומקום הפקת ההכנסה מאידך. כל אמנות המס נעות על ציר דו-קוטבי זה. מקום הקבלה של ההכנסה בפועל, אחריו מתחקה החלטת המיסוי, פשוט אינו רלוונטי

אין תגובות

שופט אינו פסול מלדון רק מאחר שהביע דעתו בסוגיה שלפניו במסגרת אקדמית

חז"ל הורו "ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם". שינוי עמדות משפטיות מוכר ומקובל, ושופט שהביע עמדתו בספר שכתב, כמו בדיון שערך, אינו מנוע מלדון בסוגיה זו

אין תגובות

בית המשפט ממשיך ומרסן את הבנקים ומונע החלטות נמהרות לסגירת חשבונות

בית המשפט קבע כי החלטת הבנק לסגור את חשבונותיהם של התובעים אינה סבירה, ולכן בטלה. מדובר בצעד חשוב בשרטוט האיזון הראוי בין חובות הבנק כלפי הלקוח ובין חובותיו על פי הנורמות שתכליתן מניעת הלבנת הון ומניעת אי תשלום מס

אין תגובות

החוק לצמצום השימוש במזומן

החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקפו בינואר 2019. אמנם הסנקציות בצד החוק אינן מופעלות עד לספטמבר 2019 אלא אם כן קבל המפר התראה בכתב וחזר על ההפרה. עם זאת, כדאי מאד להכיר את הוראותיו של החוק היטב ולהיערך

אין תגובות

מחירה של אהבת-אם או האנומליה של "היחסים המיוחדים"

האם "יחסים מיוחדים" בין מוכר וקונה נושאים פוטנציאל שלילי, של התחמקות ממס, כמתבטא בהגדרה "שווי", או שמא ההיפך מכך: דווקא בעטיים מוצדקות העברות ללא תמורה כעולה מסעיף 62 הקובע פטור ממס בהעברות בין קרובים?

אין תגובות

"גם קוסמים מאחרים": מיסוי עסקאות חכירה לאור פרשת אהרוני (עליון 2018)

בית המשפט העליון: "ההנחה כי תשלום דמי חכירה לשיעורין מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר, היא בבחינת פיקציה על פיקציה שבנסיבות העניין יש להישמר מפניה"

אין תגובות
מדוע טיוטת החוזר המוצע בקשר לסיווג הכנסה משכר דירה סותרת חזיתית את פסק הדין בעניין לשם ובירן
Building Apartments Flats Balconies Windows Condos

מדוע טיוטת החוזר המוצע בקשר לסיווג הכנסה משכר דירה סותרת חזיתית את פסק הדין בעניין לשם ובירן

הסטנדרט היחיד שעל פיו יש לבחון אם הכנסה מהשכרת דירות הנה הכנסה פסיבית או שמא הכנסה מעסק, הנו הסטנדרט שנקבע בפסיקה, בדמות מבחני העסק. קביעת מסמרות כפי שמתיימרת טיוטת החוזר לעשות פשוט אינה עומדת בקנה אחד עם סטנדרט זה, אשר בכוונה נותר גמיש

אין תגובות

סיווג הכנסה מהשכרת דירות (טיוטת חוזר מ"ה בעקבות פרשות לשם ובירן)

"לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם" (בית המשפט העליון)

אין תגובות

בית המשפט העליון הפך את החלטות המחוזי בעניין לשם ובירן – השכרות עשרות דירות ייחשבו עסק!

בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי: הכנסותיהם של לשם ובירן מדמי שכירות אינה הכנסה פסיבית הזכאית לשיעור מס מוטב אלא הכנסה עסקית שתמוסה בשיעור מס שולי

אין תגובות

הצעת חוק חדשה למיסוי יהלומנים

ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק). כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך. לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל…

אין תגובות

פורסם חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 : רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין

1. מבוא חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 בנושא: רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין (להלן –"החוזר") דן בכללים להכללת "רווחי אקוויטי" בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רווחים ראויים לחלוקה" או "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה") בחלופה המיסויית, לאור פס"ד ז'ורבין וביישומם בפועל. החוזר עוסק ברווחי אקווטי אשר נרשמו בספרי החברה המחזיקה שמניותיה נמכרו (להלן –"החברה המחזיקה") וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות"). קובע החוזר, בעקבות פרשת ז'ורבין, כי אותם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), יכללו בחישוב הררל"ים…

אין תגובות

חברות ארנק (חלק שני) – תמצית הוראות המס החדשות

מיסוי "חברות ארנק" – תמצית הוראות החקיקה המוצעת הוספת סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי הטבות שניתנות לבעל מניות מהותי או קרובו (כמוגדר בסעיף 88), על ידי חברה בהחזקתו. האירוע: במשיכה של כספים מהחברה (הלוואה, ואפילו ערובה שהעמידה החברה כבטוחה לטובתו, חוב אחר) – ייווצר מועד חיוב במס בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו. מוגבל לסכומים מעבר לסכום מצטבר של 100,000 ₪ (ביום כלשהו בשנת המס ובזו שלפניה) ב"משיכה מהחברה" בדמות העמדת נכס (דירה[1] על תכולתה, תכשיט, חפץ אומנות, כלי טיס או שיט לצרכיו הפרטיים, נכס אחר שקבע שר האוצר…

אין תגובות

חקיקה חדשה מטילה מס על חברות ארנק – תיאור מפורט ועדכני (וידאו פוסט)

מיסוי חברות ארנק ס' 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 יוצר מהפכה במיסוי חברות בישראל. לחצו כאן - לתיאור מקיף וממצה ומפורט של טכניקת המיסוי רקע ומבוא התאגיד, החברה, הנו אישיות משפטית נפרדת. היא בעלת זכויות וחובות משפטיות עצמאיות. היא נפרדת מבעליה. במקרים חריגים, החוק מאפשר הרמת מסך, כלומר "השקפת" התאגיד כדי להגיע לבעל המניות. זאת, במקרים שיש ניצול לרעה בדרך כלל, תוך שימוש במסך ההתאגדות לשם התחמקות מאחריות. הרמת המסך מאפשר תביעה ופנייה ישירות לבעלי המניות. גם לצורכי מס, החברה הנה נישום עצמאי,…

אין תגובות

האם חשבון הבנק אכן שלך? ואיך זה קשור למס (וידאו פוסט)

בעקבות פרשת פלונית נ' פלוני (ע"מ 4739/15) מפי כב' הש' הנדל בבית המשפט העליון (ניתנה 30.12.2015). דיני המס "מתלבשים" על הדין הכללי ומסדירים את חבויות המס שנוצרות כל אימת שהדין הכללי יוצר "התעשרות ממומשת" אצל אדם. הפעם נדון בסוגיה שבמרובע שבין דיני מתנה, דיני ירושה דיני בנקאות ודיני מיסים. הסכסוך המשפטי: יורשי מנוחה על פי דין – אחותה, אל מול ארבעת אחייניה (ילדי אחיה). המנוחה לא הותירה צוואה. בחזקתה היה חשבון בנק ובו כספים רבים, אליו צירפה את אחותה, כשותפה זמן קצר טרם פטירתה. האחות טענה - המנוחה העניקה לה מתנה עוד…

אין תגובות

האם דיני המס באמת צריכים להיות כל כך מסובכים? (וידאו פוסט)

חוקי המס הם החוקים החשובים ביותר במדינה. הסיבה לכך פשוטה - על בסיסם נגבה רובו המכריע של התקציב העומד לרשותה. חלק ניכר מהוראות פקודת מס הכנסה, או הוראות חוק מיסוי מקרקעין, למשל, הן הוראות אנטי-תכנוניות. הן נעוצות במירוץ "החתול והעכבר" המתקיים לא אחת בין המדינה ובין הנישומים – המדינה מגדירה בסיס מס מסויים, הנישום מתכנן את עסקאותיו באופן שיצאו מבסיס המס הזה, המדינה מנסה לסגור את הפרצה, נוצרת פרצה נוספת, הנישום מבקש להשתמש בה, וחוזר חלילה. מטעמים אלה, חוקי המס הם המתוקנים ביותר במדינה. פקודת מס הכנסה שחוקקה בנוסחה החדש רק בשנת…

אין תגובות

פס"ד ברנע – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

פיצוי בגין אי-תחרות (עניין ברנע אבידן וקרינגל) – 5 שופטים: (עליון - כב' הש' עמית): הבחנה בין רווח הון להכנסה פירותית - משל העץ והפירות. דיני המס מבחינים בין הכנסה פירותית ובין הכנסה הונית, או רווח הון. לא תמיד ההבחנה פשוטה ("הבעיה המרכזית בכל תורת מס הכנסה", אלפרד ויתקון "קרן ופירות במס הכנסה" הפרקליט יא 25 תשט"ו). מקור ההכנסה הוא "העץ" ולו הפוטנציאל להניב פירות באופן חוזר ונשנה. הפירות ההלו הם ההכנסה מהמקור (הכנסה הנובעת באופן מחזורי ממקור הכנסה קבוע). לעומת זאת, הכנסה ממכירת העץ עצמו – מקור ההכנסה – היא "הכנסה…

אין תגובות

פס"ד ניסים – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

פסק דין נסים – עליון (הש' נאור, חיות, פוגלמן, ניתן ביום 2.2.2014) פערים בעמדות שלושת השופטים: עובדות: מענק פיצול ומענק הפרטה שקבלו עובדי בז"ן (הייתה חברה ממשלתית) עם פיצולה לשתי חברות, והעברתן לידיים פרטיות. פקיד השומה: הכנסת עבודה, פירותית, סעיף 2(2) לפקודה. העובדים טענו שפיצויים אלה הנם רווח הון בידם. ביהמש"ע הפך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי. השופת נאור: רואה חזקה חלוטה שתשלומים שניתנים במסגרת יחסי עבודה הם הכנסת פירות (ס' 2(2) נהנה מעליונות מובנית; ההגדרה רחבה). כלומר, כלעוד אין הוראה סטטוטורית אחרת, ברגיל יש למסות כל תקבול שניתן במסגרת יחסי עבודה…

אין תגובות

כיצד ממסים מענקים ופיצויים במסגרת יחסי העבודה (חלק ראשון) (וידאו פוסט)

לאור פסק הדין בעניין ברנע, אבידן וקרינגל (10.8.2016), ועל רקע פסק הדין בעניין ניסים (2.2.2014), סדרה בת שלושה סרטונים שזה הראשון מביניהם, מסכמת את תמונת המצב המיסויית. המתח הבסיסי בסוגיה המשפטית: עמדת הנישומים היא כי הכנסות שאינן הכנסות משכורת מובהקות, שנובעות מתשלומים אחרים שהם מקבלים ממעבידם (כמו פיצויי הפרטה, פיצויי פיצול, פיצויי אי תחרות) מסווגות כהכנסה הונית – רווח הון החייב במס מוטב של 25% בלבד ( ובעבר אף 20%). לטענתם, ההגדרה "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה היא:"כל זכות או טובת הנאה ראויות או מחוזקות", כולל זכות התחרות במעביד. נכס זה הוא בר…

אין תגובות

הקלות מס לנכים ביחס להכנסות בארץ ובעולם

כידוע, לאחר רפורמת 2003, קובעת פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ("הפקודה"), כי תושב ישראל חייב במס בישראל בגין הכנסה שהפיק בכל מקום בעולם. נכה, שהוכר ככזה על ידי המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות זכאי להטבות מס בגין נכותו. על פי סעיף 9(5) לפקודה, נכה שנקבעה לו דרגת נכות של 100% זכאי לפטור ממס בגין הכנסה מיגיעה אישית, וזאת עד לגובה התקרה הנקובה בסעיף, הנגזרת מתקופת הנכות שנקבעה, בזה האופן (הסכומים מתעדכנים, ואלה המוצגים נכונים לשנת המס 2013): * אם נקבעה הנכות לתקופה של 365 ימים או יותר יחול הפטור ביחס להכנסה…

סגור לתגובות על הקלות מס לנכים ביחס להכנסות בארץ ובעולם

ניכוי במקור על ידי הבנק בגין השקעת כספים מחוץ לישראל

סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 1961 קובע כי תשלום הכנסה חייבת לתושב חוץ ,חייב בניכוי מס במקור (אצל המשלם או האחראי לתשלומה, לרבות בנק) בשיעור של 25%. לכן, העברת כספים באמצעות הבנק לתושב חוץ נתונה לניכוי במקור על ידי הבנק, אשר יבקש להגן על עצמו מהעבירה הפלילית הכרוכה בהיעדר ניכוי מס במקור במקרים המתחייבים. הניכוי במקור משמש כאן כלי גבייה, פרקטי ויעיל, לגביי מראש של חובות מס של נישומים שאינם קשורים לישראל, וקשה יהיה להגיע אליהם בדרך אחרת. ברור אפוא, כי לא כל העברת כספים לחו"ל מהווה "הכנסה", שלא…

סגור לתגובות על ניכוי במקור על ידי הבנק בגין השקעת כספים מחוץ לישראל

תשלום ריבית לתושב חוץ – חבות במס וניכוי במקור

 דין פנימי ואמנות למניעת כפל מס חברה תושבת ישראל קבלה הלוואה מתושבי חוץ, ומשלמת להם ריבית בגין הלוואה זו. תושבי החוץ מפיקים אפוא הכנסת ריבית, שמשולמת להם על ידי החברה הישראלית. שני מישורי דיון יש כאן: המישור המהותי (מישור החבות במס) והמישור הפרוצדורלי (מישור הניכוי במקור). נדון בשניהם. מישור החבות במס האם הכנסת הריבית שהפיקו תושבי החוץ חייבת במס בישראל, ואם כן – מהו שיעור המס שיחול? בכל ניתוח מיסויי של עסקאות חוצות גבולות (כאן, למשל, עסקת הלוואה בין תושבי חוץ לחברה ישראלית) יש לזהות את "מדינת המושב" (היא המדינה שבה יושב…

סגור לתגובות על תשלום ריבית לתושב חוץ – חבות במס וניכוי במקור

מיסוי באווירה אולימפית

כיצד ממוסים ספורטאים מקצוענים? ספורטאי מקצוען, מטבעו, פועל ברחבי העולם. הוא אינו מוגבל כמובן למדינת מושבו. שחקנים בענפי הספורט הקבוצתיים (כדורגל וכדורסל, למשל), משתלבים תדיר בשורותיהם של קבוצות ומועדוני ספורט במדינות שאינן מדינת מושבם. ספורטאים אחרים, משתתפים בתחרויות בינלאומיות. הואיל וספורטאים מקצוענים מפיקים הכנסות בכל רחבי העולם ולא בהכרח במדינת מושבם, מתעוררת שאלת מיסויים. מחד, מדינת מושבו של הספורטאי (שפעמים רבות השקיעה משאבים בפיתוחו המקצועי) עשוייה לדרוש לעצמה זכות מיסוי ביחס להכנסות שיפיק בכל רחבי העולם. מנגד, מדינת המקור שבה הופקו בפועל הכנסותיו של הספורטאי, עשויה אף היא לדרוש זכות מיסוי ביחס…

אין תגובות

יחסים מיוחדים בקביעת "שווי" או "תמורה" בעקבות פרשות בלפוריה ודנקנר

"מוצע להשמיט את התנאי בדבר השפעתם של יחסים מיוחדים בהגדרות "שווי" ו-"תמורה". התנאי הדורש היעדר השפעה של יחסים מיוחדים על מחיר העסקה לשם קבלת המחיר ההסכמי כבסיס לשומה לא רק שהנו מיותר אלא הוא גם מסכל את תכלית החקיקה. תכליתן של ההגדרות הללו תובטח דיו באמצעות תנאי תום הלב הקיים בהן. ביטולו של תנאי זה (חקיקתית או פרשנית) עשוי לרפא, ולו ברמה הפרקטית, תקלות הנובעות מאי התאמתן של ההגדרות "תמורה" ו-"שווי" לתכנונים מהסוג שהציגו פרשות דנקנר ובלפוריה"

סגור לתגובות על יחסים מיוחדים בקביעת "שווי" או "תמורה" בעקבות פרשות בלפוריה ודנקנר
  • 1
  • 2
סגירת תפריט