פס"ד ברנע – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

פיצוי בגין אי-תחרות (עניין ברנע אבידן וקרינגל) – 5 שופטים: (עליון - כב' הש' עמית): הבחנה בין רווח הון להכנסה פירותית - משל העץ והפירות. דיני המס מבחינים בין הכנסה פירותית ובין הכנסה הונית, או רווח הון. לא תמיד ההבחנה פשוטה ("הבעיה המרכזית בכל תורת מס הכנסה", אלפרד ויתקון "קרן ופירות במס הכנסה" הפרקליט יא 25 תשט"ו). מקור ההכנסה הוא "העץ" ולו הפוטנציאל להניב פירות באופן חוזר ונשנה. הפירות ההלו הם ההכנסה מהמקור (הכנסה הנובעת באופן מחזורי ממקור הכנסה קבוע). לעומת זאת, הכנסה ממכירת העץ עצמו – מקור ההכנסה – היא "הכנסה…

סגור לתגובות על פס"ד ברנע – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

פס"ד ניסים – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

פסק דין נסים – עליון (הש' נאור, חיות, פוגלמן, ניתן ביום 2.2.2014) פערים בעמדות שלושת השופטים: עובדות: מענק פיצול ומענק הפרטה שקבלו עובדי בז"ן (הייתה חברה ממשלתית) עם פיצולה לשתי חברות, והעברתן לידיים פרטיות. פקיד השומה: הכנסת עבודה, פירותית, סעיף 2(2) לפקודה. העובדים טענו שפיצויים אלה הנם רווח הון בידם. ביהמש"ע הפך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי. השופת נאור: רואה חזקה חלוטה שתשלומים שניתנים במסגרת יחסי עבודה הם הכנסת פירות (ס' 2(2) נהנה מעליונות מובנית; ההגדרה רחבה). כלומר, כלעוד אין הוראה סטטוטורית אחרת, ברגיל יש למסות כל תקבול שניתן במסגרת יחסי עבודה…

סגור לתגובות על פס"ד ניסים – על מיסוי מענקים ופיצויים ביחסי עבודה (חלק שלישי בסדרה) (וידאו פוסט)

כיצד ממסים מענקים ופיצויים במסגרת יחסי העבודה (חלק ראשון) (וידאו פוסט)

לאור פסק הדין בעניין ברנע, אבידן וקרינגל (10.8.2016), ועל רקע פסק הדין בעניין ניסים (2.2.2014), סדרה בת שלושה סרטונים שזה הראשון מביניהם, מסכמת את תמונת המצב המיסויית. המתח הבסיסי בסוגיה המשפטית: עמדת הנישומים היא כי הכנסות שאינן הכנסות משכורת מובהקות, שנובעות מתשלומים אחרים שהם מקבלים ממעבידם (כמו פיצויי הפרטה, פיצויי פיצול, פיצויי אי תחרות) מסווגות כהכנסה הונית – רווח הון החייב במס מוטב של 25% בלבד ( ובעבר אף 20%). לטענתם, ההגדרה "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה היא:"כל זכות או טובת הנאה ראויות או מחוזקות", כולל זכות התחרות במעביד. נכס זה הוא בר…

סגור לתגובות על כיצד ממסים מענקים ופיצויים במסגרת יחסי העבודה (חלק ראשון) (וידאו פוסט)

הקלות מס לנכים ביחס להכנסות בארץ ובעולם

כידוע, לאחר רפורמת 2003, קובעת פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ("הפקודה"), כי תושב ישראל חייב במס בישראל בגין הכנסה שהפיק בכל מקום בעולם. נכה, שהוכר ככזה על ידי המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות זכאי להטבות מס בגין נכותו. על פי סעיף 9(5) לפקודה, נכה שנקבעה לו דרגת נכות של 100% זכאי לפטור ממס בגין הכנסה מיגיעה אישית, וזאת עד לגובה התקרה הנקובה בסעיף, הנגזרת מתקופת הנכות שנקבעה, בזה האופן (הסכומים מתעדכנים, ואלה המוצגים נכונים לשנת המס 2013): * אם נקבעה הנכות לתקופה של 365 ימים או יותר יחול הפטור ביחס להכנסה…

סגור לתגובות על הקלות מס לנכים ביחס להכנסות בארץ ובעולם

ניכוי במקור על ידי הבנק בגין השקעת כספים מחוץ לישראל

סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 1961 קובע כי תשלום הכנסה חייבת לתושב חוץ ,חייב בניכוי מס במקור (אצל המשלם או האחראי לתשלומה, לרבות בנק) בשיעור של 25%. לכן, העברת כספים באמצעות הבנק לתושב חוץ נתונה לניכוי במקור על ידי הבנק, אשר יבקש להגן על עצמו מהעבירה הפלילית הכרוכה בהיעדר ניכוי מס במקור במקרים המתחייבים. הניכוי במקור משמש כאן כלי גבייה, פרקטי ויעיל, לגביי מראש של חובות מס של נישומים שאינם קשורים לישראל, וקשה יהיה להגיע אליהם בדרך אחרת. ברור אפוא, כי לא כל העברת כספים לחו"ל מהווה "הכנסה", שלא…

סגור לתגובות על ניכוי במקור על ידי הבנק בגין השקעת כספים מחוץ לישראל

תשלום ריבית לתושב חוץ – חבות במס וניכוי במקור

 דין פנימי ואמנות למניעת כפל מס חברה תושבת ישראל קבלה הלוואה מתושבי חוץ, ומשלמת להם ריבית בגין הלוואה זו. תושבי החוץ מפיקים אפוא הכנסת ריבית, שמשולמת להם על ידי החברה הישראלית. שני מישורי דיון יש כאן: המישור המהותי (מישור החבות במס) והמישור הפרוצדורלי (מישור הניכוי במקור). נדון בשניהם. מישור החבות במס האם הכנסת הריבית שהפיקו תושבי החוץ חייבת במס בישראל, ואם כן – מהו שיעור המס שיחול? בכל ניתוח מיסויי של עסקאות חוצות גבולות (כאן, למשל, עסקת הלוואה בין תושבי חוץ לחברה ישראלית) יש לזהות את "מדינת המושב" (היא המדינה שבה יושב…

סגור לתגובות על תשלום ריבית לתושב חוץ – חבות במס וניכוי במקור

מיסוי באווירה אולימפית

כיצד ממוסים ספורטאים מקצוענים? ספורטאי מקצוען, מטבעו, פועל ברחבי העולם. הוא אינו מוגבל כמובן למדינת מושבו. שחקנים בענפי הספורט הקבוצתיים (כדורגל וכדורסל, למשל), משתלבים תדיר בשורותיהם של קבוצות ומועדוני ספורט במדינות שאינן מדינת מושבם. ספורטאים אחרים, משתתפים בתחרויות בינלאומיות. הואיל וספורטאים מקצוענים מפיקים הכנסות בכל רחבי העולם ולא בהכרח במדינת מושבם, מתעוררת שאלת מיסויים. מחד, מדינת מושבו של הספורטאי (שפעמים רבות השקיעה משאבים בפיתוחו המקצועי) עשוייה לדרוש לעצמה זכות מיסוי ביחס להכנסות שיפיק בכל רחבי העולם. מנגד, מדינת המקור שבה הופקו בפועל הכנסותיו של הספורטאי, עשויה אף היא לדרוש זכות מיסוי ביחס…

סגור לתגובות על מיסוי באווירה אולימפית

יחסים מיוחדים בקביעת "שווי" או "תמורה" בעקבות פרשות בלפוריה ודנקנר

"מוצע להשמיט את התנאי בדבר השפעתם של יחסים מיוחדים בהגדרות "שווי" ו-"תמורה". התנאי הדורש היעדר השפעה של יחסים מיוחדים על מחיר העסקה לשם קבלת המחיר ההסכמי כבסיס לשומה לא רק שהנו מיותר אלא הוא גם מסכל את תכלית החקיקה. תכליתן של ההגדרות הללו תובטח דיו באמצעות תנאי תום הלב הקיים בהן. ביטולו של תנאי זה (חקיקתית או פרשנית) עשוי לרפא, ולו ברמה הפרקטית, תקלות הנובעות מאי התאמתן של ההגדרות "תמורה" ו-"שווי" לתכנונים מהסוג שהציגו פרשות דנקנר ובלפוריה"

סגור לתגובות על יחסים מיוחדים בקביעת "שווי" או "תמורה" בעקבות פרשות בלפוריה ודנקנר

עובדים , מעבידים והניכוי שביניהם

בעקבות בג"צ 1631/08 ניצנים ניהול והשמה בע"מ עובד- מעביד,  ניכוי במקור,  משכורת נטו,  עסקאות נטו,  זכאות ליהנות משינויים בנטל המס  יעקב עובד אצל לבן תמורת משכורת חודשית. ההכנסה ממשכורת שייכת כמובן ליעקב, ולכן הוא אשר חב במס בגינה. אלא שלמען נוחות הגבייה, המס שיעקב חייב בו מנוכה במקור על ידי לבן מעבידו. יעקב אפוא מקבל לידו את סכום משכורתו "נטו" מן המס שהוא מתחייב בו, ואת סכום המס מעביר המעביד (כ"צינור גביה") לרשות המסים. חובת הניכוי במקור על ידי המעביד היא חובה נפרדת מחבות המס (המוטלת על…

סגור לתגובות על עובדים , מעבידים והניכוי שביניהם

קיזוז הפסדים עסקיים

בעקבות ע"מ 1257-05 אם.בי.אס אנטילס. אנ. וי נ' פ"ש ת"א- 1 קיזוז הפסדים, " שנת מס ",  ריווח הון בעסק,  מס אמת מטבעם, חיי העסק הם מתמשכים ורציפים. אולם שיטות המס המודרניות "חותכות" או תוחמות את חיי העסק, באופן שרירותי, ל"שנות-מס", ומודדות את תוצאות העסק (רווחיו או הפסדיו) ביחס לכל שנה בנפרד. מנגנון קיזוז הפסדים הוא תוצר המתחייב נוכח "חיתוך" שרירותי זה בחיי העסק. טלו למשל עסק שהפסיד 1000 בשנת-המס 2011 והרוויח 1000 בשנת-המס 2012. השקפה על תוצאות העסק פֵר "שנת-מס", עלולה להביא למיסוי הרווח שנוצר ב-2012. אך ברור כי בראיית…

סגור לתגובות על קיזוז הפסדים עסקיים

מיסוי מיזם אינטרנטי בישראל – היבטי מס הכנסה ומע"מ

 תושב חוץ, הקים מיזם אינטרנטי. במסגרת המיזם, הוא הקים אתר המעניק שירותים לתושבי ישראל, ופתח לשם כך חשבון בנק בישראל. כיצד ימוסה בישראל? האם חייב בדיווח? נבחן סוגייה זו במישור מס הכנסה ולאחר מכן במישור מע"מ. במישור מס הכנסה: תושב חוץ יהיה חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסות שהפיק בתחומי ישראל. כללי המקור שבסעיף 4א לפקודת מס הכנסה, קובעים, ביחס לכל מקור הכנסה, היכן הוא נחשב כמופק. כך נקבע, בסעיף 4א(א)(1), כי הכנסה מעסק תיחשב כמופקת במקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה; וביחס למשלח יד – מקום ביצוע השירות. קביעת…

סגור לתגובות על מיסוי מיזם אינטרנטי בישראל – היבטי מס הכנסה ומע"מ

הכנסות שכר דירה מחוץ לישראל בידי עצמאי

נניח יחיד תושב ישראל, עצמאי, אשר מפיק הכנסה משכר דירה מחוץ לישראל (ליחיד גם כמה דירות מושכרות בישראל). כיצד תמוסה הכנסה זו בישראל? ראשית, יש תמיד לתת את הדעת, כי גם אם מדובר בהכנסה זרה משכ"ד, היא עשויה להיחשב כהכנסה מעסק בידי הנישום, בין היתר נוכח העובדה כי גם בארץ הוא משכיר נכסים. שאלה זו ראויה לבירור נפרד. לצורך דיוננו, נניח כי מדובר בהכנסה מדמי שכירות מחו"ל שאיננה הכנסה מעסק, אשר באה במסגרת סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). אנו עוסקים בעצמאי, שהנו נישום החייב, גם ללא ההכנסות…

סגור לתגובות על הכנסות שכר דירה מחוץ לישראל בידי עצמאי

הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

בעקבות פרשת ז'וז'ו אביסרור מיסוי מקרקעין, פיצול נכסים, ירושה,פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, מיסוי פעולות לא חוקיות המתפרנס משידול לזנות, השולח ידו בגניבה, המקבל שוחד או העוסק בהימורים לא-חוקיים – כל אלה ויתר המתפרנסים מפעילות לא-חוקית, חייבים לשלם מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיהם. אמנם, חיובן במס של הכנסות מפעילות לא-חוקית עלול להתפרש כמתן לגיטימציה לפעילות זו, אולם הגישה שהתקבלה בארץ היא למסותן בכל זאת, בבחינת "לא יצא חוטא נשכר". אלא שמן הצד השני של המתרס, הוצאות שהוצאו לשם הפקת ההכנסה הלא-חוקית או הוצאות הנגועות באי-חוקיות בעצמן (תשלום שוחד, תשלום "דמי-חסות"),…

סגור לתגובות על הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

מענקים לעובדים בגין שינוי מבנה בחברה – פיצוי הוני ולא פירותי

בעקבות פרשת חיים ניסים (ע"מ 589/08) שינויי מבנה, מענקי הפרטה, פיצויים, יחסי עבודה , סיווג הכנסה ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפי כב' הש' סוקול , קבע בפסיקה תקדימית: מענקים המשולמים על ידי המדינה לעובדים בתמורה על וויתור זכותם להתנגד לשינוי מבני (פיצול או הפרטה ) ולדרוש המשך העסקתם ע"י המדינה, הם תקבולים הוניים הנתונים למס רווחי הון, ואינם הכנסת עבודה הנתונה לשיעור מס שולי ומקימה גם חובת ניכוי במקור אצל המעביד . ככלל, פיצויים בגין פגיעה בהכנסה כלשהי או ויתור על יה יסווגו אצל המקבל לצורך מס , על פי טיבה של אותה…

סגור לתגובות על מענקים לעובדים בגין שינוי מבנה בחברה – פיצוי הוני ולא פירותי
  • 1
  • 2
סגירת תפריט