בית המשפט העליון בפרשת ביטס אוף גולד מסמן את תחילת הדרך בעצירת "דהרת הסוסים" של הבנקים שמסרבים באופן גורף וללא שיקול דעת נקודתי לאפשר פעולות בחשבונות הבנק (או אף לפתוח חשבון בנק)
זה לא סוד, כי הבנקים בעת הזו הססניים מאד ביחס לפתיחת חשבונות או ביצוע פעולות בסיסיות בחשבון.
זאת, נוכח רגולציה בתחום הלבנת ההון והמיסוי הבינלאומי. במידה מסוימת הבנקים הפכו להיות "שומרי הסף", והם לוקחים את תפקידם מאד ברצינות, בייחוד נוכח חשש מסנקציות שיופעלו כנגדם.
הבעיה היא, כי באווירה הנוכחית, ובערפול הרגולטורי הקיים, הנפגעים העיקריים הם לקוחות הבנק, שומרי החוק, וזה רובו המכריע של הציבור.
התחושה שנוצרה היא, כי אצבעו של הבנק קלה על ההדק ביחס למניעת שירות בנקאי, וכי לא תמיד הדבר נעשה באופן סביר, כנדרש בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981. על פי סעיף 2 לחוק שכותרתו "חובה לתת שירותים מסויימים" הבנק אינו רשאי לסרב "סירוב בלתי סביר" להעניק שירותים בנקאיים בסיסיים (קבלת פקדונות, פתיחות חשבון עו"ש, מכירת שיקים בנקאיים).
ביטס אוף גולד בע"מ ניהלה פרשה משפטית שלמה סביב נושא זה.
ביטס אוף גולד בע"מ היא חברה העוסקת במסחר בביטקוין (bitcoin). החברה תיארה בפני בנק לאומי (שם פתחה חשבון) את עיסוקה, ומסרה כל פרט שנדרש ממנה (בית המשפט המחוזי אף ציין אותה לשבח על כך). למרות זאת, הבנק מנע ביצוע פעולות בחשבון, ולאחר תקופה אף הודיע לה כי היא נדרשת לחדול מכל פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים ובכלל זה בביטקוין.
זאת, מחמת העובדה כי פעילות במטבע וירטואלי הנו "נושא חדשני במערכת הבנקאית" ו"זו פעילות שלא הוסדרה ע"י בנק לאומי ובנק לאומי לא מעוניין לנהל את זה". רכז הציות של הבנק ציין כי "לאחר בחינת הנושא בראיה מבוססת סיכון, קבעה ועדת הביקורת של דירקטוריון הבנק כי אין לבצע בבנק פעילות מסחר במטבעות וירטואליים, לרבות הביטקוין […]".
המפקח על הבנקים נדרש לתגובתו במהלך ניהול הפרשה המשפטית והוא מסר ש"המפקח על הבנקים רואה בביצוע העברות אגב מסחר במטבע וירטואלי כפעילויות בסיכון גבוה הן לתאגידים הבנקאיים והן ללקוחות התאגידים הבנקאיים […] היות הפעילות בסיכון גבוה אין משמע בהכרח אי ביצוע הפעילות, אלא הדבר מדגיש את הצורך בניהול הסיכון בידי התאגיד הבנקאי".
למרות ששיבח את התנהלותה ושיתוף הפעולה של ביטס אף גולד, בית המשפט המחוזי אישר את עמדת הבנק: "העמדה הקובעת היא עמדתו של בנק ישראל, ושל המפקח על הבנקים. היא שצריכה להנחות את הבנקים והיא המחייבת אותם. אם בנק ישראל מתקשה להכריע בסוגיה העקרונית, מה לנו כי נלין על המשיב, או על כל בנק אחר?". בנסיבות אלה, לא ניתן לראות בסירוב הבנק כבלתי סביר.
ביטס אוף גולד לא הסכימה לתוצאה זו וערערה לבית המשפט העליון. במסגרת צו זמני שניתן בבית המשפט העליון הוא חייב את הבנק – לפחות עד לקבלת הכרעה סופית בתיק – לאפשר לביטס אוף גולד לפעול בחשבון. בית המשפט העליון אישר, בצו זמני (בכפוף להפקדת ערבות בנקאית אוטונומית), כי הבנק לא יחסום באופן כולל את פעולותיה של החברה בחשבון הגם שהן קשורות למסחר במטבעות וירטואליים, אך הוא יהיה רשאי לבחון את הפעולות שמתבצעות בחשבון באופן נקודתי, ולהחליט אם לאשרן אם לאו. הוחלט ליתן צו זמני כאמור מאחר שמאזן הנוחות (שבמסגרתו נשקלים הסיכונים של כל אחד מהצדדים) וסיכויי הערעור, משחקים לטובתה של ביטס אוף גולד.
שכן ליבת פעילותה של ביטס אוף גולד – פעילות המסחר בביטקוין – עלולה להיפגע ולפגוע מוחשית בהכנסותיה של החברה, להזיק לתדמיתה, לשמה הטוב ולאמון לקוחותיה. לעומת זאת, נזקי הבנק הם בגדר ספקולציה לעת הזו.
החשוב הוא, לדעתנו, כי הצו הזמני מסמן את גישת בית המשפט העליון בסוגיה הכוללת, ויש בו כדי לעצור את "דהרת הסוסים" של הבנקים, שמסרבים, באופן גורף וללא שיקול דעת נקודתי, לאפשר פעולות בחשבון הבנק (או אף לפתוח חשבון בנק). לדעתנו, ראוי כי גישה כזו תיושם ותופנם על ידי הבנקים לא רק בשאלות של התנהלות הבנק אל מול פעילות במטבע וירטואלי, אלא גם בהתנהלות הבנק ביחס לסוגיות נוספות שקשורות למניעת הלבנת הון ולהרחבת בסיס הדיווח לרשויות המס.