פסק דין חדש מרחיב את הפרשנות לפטור ממס שבח בין אחים ומחדד את חשיבות עמידתה של רשות המיסים בפרוצדורת קבלת ההחלטה בהשגה
פסק דין חדש מרחיב את הפטור להעברת נדל"ן בין אחים ומרענן את כללי הפרוצדורה המוטלים על רשות המיסים בהחלטותיה בהשגות המוגשות על ידי נישומים.
מדובר בפסק הדין בו"ע 53364-02-22 ארבטמן נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה וו"ע 53376-04-22 מנדלסון נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, מפי כב' השופטת אורית וינשטיין (16.6.2025).
פסק הדין מחדד: סעיף 62 מעניק פטור ממס שבח בהעברה בין אחים ככל שמדובר בזכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה.
יש לפרש את ההוראה באופן שהולם את תכליתה (הורשה בחיים לא חיוב במס): הפטור עשוי לחול גם אם ההעברה במתנה מההורים (או מהורי ההורים) נעשתה בעקיפין (הולם גם את החלטת מיסוי 6642/21).
עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו בטרם הגעה למסקנה אופרטיבית.
לשם הדוגמא, נציג את המקרה שנדון בפסק הדין:
מקור המקרקעין הוא בהורים. במרוצת השנים נעשו העברות שונות בין האחים ובין עצמם, או בין האחים להורים או לחלק מהם – כולן ללא תמורה ובמטרה אחת: להעביר את הרכוש לדור הבא באופן שוויוני. כמו כן, נעשתה העברה של המקרקעין לידי איגוד בשליטתם, לפי סעיף 104ב לפקודת מס הכנסה – גם כאן ללא תמורה. כל העברה כזו "זכתה" כמובן לתשלום מס רכישה בשיעור 1/3 מהתשלום הרגיל.
פסק הדין קובע, כי למרות שרשרת ההעברות הללו, נשמר הפטור המהותי שמעניק סעיף 62 (תוך שמירה על רציפות המס). כמו כן, המניות באיגוד מייצגות את המקרקעין שמקורו מההורים ואינן נכס חדש. לכן אם לאחר כל ההעברות הללו נעשית העברה נוספת בין אחים (של המקרקעין או של המניות באיגוד) חל הפטור – מקור המקרקעין (או המניות) בהורים.
פסק הדין גם מרענן ומחדד את הפרוצדורה.
על מנת שהשגה במיסוי מקרקעין (או במס הכנסה) לא תתיישן (מה שיגרום לקבלתה באופן אוטומטי):
- "מרוץ ההתיישנות" – השגה שלא טופלה עד לתום 8 חודשים מיום הגשתה (או תוך 30 ימים מיום שאישר הפקיד כי הומצאו לו כל המסמכים הפרטים שיש להמציא, לפי המאוחר) תתיישן – קרי, שלטונות המס חייבים לקבלה כפי שהיא! (ס' 87(ד) ו-87(ו) לחוק מיסוי מקרקעין).
- על מנת לעמוד במרוץ ההתיישנות, הן השומה הסופית והן נימוקי ההחלטה בהשגה אמורים לצאת מידי רשות המיסים (באופן שאין לה עוד שליטה עליהם) וזאת עד לתום התקופה שבחוק (זאת, גם אם המסמכים הללו טרם הגיעו לידי הנישום). מרוץ ההתיישנות ייעצר רק במועד שהשומה יצאה בדואר רשום מבית הדפוס אל הנישומים או מייצגם.
- על מנת שפקיד המס ייחשב כמי שהשלים את הפעלת סמכותו במסגרת ההחלטה בהשגה, הוא צריך להוציא, במסגרת התקופה האמורה, שלושה דברים: (1) שומה לאחר מתן החלטה בהשגה; (2) נימוקי דחיית ההשגה; (3) חישוב המס לאור ההחלטה בהשגה.
- העברת השומה למחשב בית הדפוס לא עוצרת את מרוץ ההתיישנות (לרשות המיסים נותרת שליטה).
- שידור השומה (על נימוקיה לרבות חישוב המס) למערכת שע"מ (גם אם הנישום או מייצגו מודעים לשידור ולתוכנו) אף הוא לא עוצר את מרוץ ההתיישנות (לרשות המיסים נותרת שליטה).
- גם אם הנישום או מייצגו היו מודעים לכוונת הפקיד להוציא שומה, ואף קבלו הסבר לגבי נימוקי השומה והנושאים שייכללו בה (כי הפקיד מסר להם את כל אלה טלפונית או במייל או בכל דרך אחרת), אין בכך כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות. נדרש שהפקיד יפעיל את סמכותו בפועל, וישלח את ההחלטה באופן שאין לו עוד שליטה בה.
- הפקיד אינו יוצא ידי חובתו במשלוח השומה (על נימוקיה לרבות חישוב המס) למייצג או לנישום, בדואר אלקטרוני, אפילו הם אישרו קבלה; או באמצעות משלוח למערכת המייצגים, אפילו המייצג מודע למשלוח זה. מסירה כדין היא אך ורק בדואר רשום או במסירה אישית לידי הנישום (בהתאם להוראות סעיף 109 לחוק מיסוי מקרקעין).
- אם הוגשו השגות זהות לכמה נישומים (או אפילו מכתב השגה אחד ובו טיעונים שמשותפים לגבי כמה משיגים) – נימוקי ההחלטה בהשגה צריכים להינתן לגבי כל אחד מהם בנפרד, בשומתו הנפרדת. הדבר נכון גם אם רשות המסים קבעה נישום אחד כבעל "שומה ראשית" ואת האחרים כבעלי "שומה משנית" או "שומה נלווית" (אלו מושגים שלא מופיעים בחוק או בפסיקה); והדבר נכון גם אם מייצג אחד מייצג כמה נישומים.
- ברירת המחדל של פקידי המס לקיים "דיון טלפוני" בהשגה, "אינו מהווה, כלל ועיקר, דיון ראוי בהשגה". עליו לקיים דיון פרונטאלי. "גם אם ההתקדמות הטכנולוגית מובילה לעולמות מקוונים יותר – אין משמעות הדבר כי כל רובד בהליכים מול משרדי השומה הפך להיות מקוון".
- הדיון בהשגה צריך להיות שלם באופן שמאפשר לנישומים להשלים את הטיעון שלהם. אם, למשל, במסגרת דיון הפקיד דורש שיישלחו אליו מסמכים נוספים, והם אכן מומצאים לו, הפקיד צריך לקיים דיון נוסף במסמכים הללו בטרם יחליט בהשגה.
- אם פקיד המס בוחר להתחיל את דיוני ההשגה בסמוך למועד האחרון להוצאת ההחלטה בהשגה (מה שקורה לא אחת), ייתכן שייקלע ללחץ זמנים בהוצאת ההחלטה בהשגה – אך אין בכך כדי לשלול מהנישומים את האפשרות להשלים את הדיון בהשגה עד תום!
- אם בשומה העצמית נעשה דיווח שגוי (למשל, לא נטען לפטור ממס למרות שמגיע פטור ממס), הפקיד לא יכול למנוע את התיקון, אם הוגשה בקשה לתיקון השומה לפי הדין ובמועדים שנקבעו.
- הדברים נכונים ותקפים, בשינויים המתחייבים, גם ביחס להשגות ולדיונים במס הכנסה.
שימו לב להערה העקרונית שועדת הערר השמיעה כלפי שלטונות המס – הערה ששמענו לא אחת גם בעבר:
"הרושם שנוצר הוא כי טענה זו הועלתה אך ורק לצורך ההתמודדות עם טענת ההתיישנות שבפי העוררים, אך טיעון ממין זה – לא ניתן לקבל, ועצם הלאתו, ובאופן שהועלה – מעורר תחושות אי נוחות משמעותיות".
רשויות המס ופקידי המס הם משרתי ציבור – האינטרס היחיד שאמור לעמוד לנגד עיניהם הוא אינטרס הציבור, שמירה על החוק, בשקיפות, בתום לב, ובאופן נקי ממניפולציות.