החוק לצמצום השימוש במזומן

אם חיפשתם מידע בנושא חוק לצמצום השימוש במזומן, אתם במקום הנכון. מה אומר חוק המזומן? מטרת החוק להפחתת שימוש במזומן (שנחקק על בסיס המלצותיה של ועדת לוקר) לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור.

המזומן הנו אנונימי, ומונע אפשרות להתחקות אחר המשתמשים בו, ולכן צמצום השימוש בו מקדם מניעת פעילות פלילית כאמור.

חוק המזומן חל באופן גורף על כל אדם, ולא רק על "עוסק" (המוגדר כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו לרבות מלכ"ר"), או חברה, והוא מכיל הגבלות על השימוש במזומן, באופן שמי שמפר אותן צפוי לסנקציות בדמות עיצום כספי או קנס מינהלי, וכן עונשי מאסר בשל מעשי מרמה.

חוק המזומנים אינו אוסר החזקת מזומן, בבנק או "מתחת לבלטות", אלא הוא מגביל את היקף השימוש במזומן בעריכת עסקות מכר או עסקאות שירותים.

רשות המסים פרסמה חוזר מקצועי – חוזר 17/2018 –  שמפרט ומרחיב ביחס למגבלות המוטלות בחוק.

"תשלום במזומן", מגדיר חוק המזומן, הוא סכום המשולם או ניתן במזומן, אך למעט סכום הנמוך מבין אלה:

1)       10% "ממחיר העסקה", מסכום מתנה, תרומה או הלוואה;

2)       11,000 שח או 50,000 ₪ לפי הענין.

"מחיר העסקה" לענין זה, הנו הסכום שהסכימו עליו הצדדים, לרבות מע"מ, מס קניה ובלו וכן הוצאות נלוות שסוכמו.

לשם קביעת מחיר העסקה, אין זה רלוונטי  אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא באמצעי אחר, לרבות בשווה כסף; ואם מדובר במכירת כמה נכסים, לא יראו במחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר עסקה אחת, אלא אם כן כך הוסכם בין הצדדים.

בעסקה מתמשכת לקבלת שירות, יראו כל תשלום שיש לשלמו באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה (כך, למשל, ב"הסכם ריטיינר למתן שירותים משפטיים" כל תשלום חודשי ייחשב עסקה נפרדת).

אך אם מדובר בשירות חד פעמי, מחיר העסקה יהיה התמורה הכוללת, גם אם היא משולמת בתשלומים.

בעסקת שכירות, כשהתמורה משולמת מעת לעת, אך לא לשיעורין, כל תשלום עתי יחשב מחיר העסקה.

אין מגבלות על פעולה בנקאית ("עסקה שנושאה הוא מזומן") כגון הפקדה, משיכה, העברה או המרה.

ההוראות המגבילות השימוש במזומן ובשיקים (סעיף 2 לחוק וסעיף 4 לחוק):

 עוסק (במסגרת עסקו) – מגבלות על שימוש במזומן:

· "עוסק" במסגרת עסקו, לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן, אם מחיר העסקה מעל 11,000 ש"ח. לכן, למשל, אם מחיר העסקה הוא 12,000 ₪, "תשלום במזומן" הנו 1,200 ₪ (הנמוך מבין 10% ממחיר העסקה ו-11,000 ₪), ולכן אסור לעוסק המעורב בעסקה זו במסגרת עסקו, בין אם הוא המשלם ובין אם הוא המקבל, לשלם או לקבל, במזומן, סכום העולה על 1,200 ₪.

· "עוסק" במסגרת עסקו, לא יקבל תשלום במזומן מתייר (כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף), אם מחיר העסקה מעל 55,000  ש"ח. לכן, למשל, אם העוסק מציע לתייר עסקה שמחיר הוא 60,000 ₪, הרי "תשלום במזומן" בעסקה זו הוא 6,000 ₪ (10% מ-60,000, שכן סכום זה נמוך מ-11,000 ₪) ואסור לו לקבל במזומן סכום העולה על כך.

· "עוסק" (כאן נכונים הדברים גם אם לא מדובר במסגרת עסקו של העוסק) לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה, או כהלוואה, בסכום העולה על 11,000 ₪, למעט  הלוואה הניתנת על ידי גוף פיננסי מפוקח.

· "עוסק" (כאן נכונים הדברים גם אם לא מדובר במסגרת עסקו של העוסק)  לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כמתנה בסכום העולה על50,000 ₪.

 עוסק (במסגרת עסקו) – מגבלות על שימוש בשיקים:

· "עוסק" במסגרת עסקו לא ייתן ולא יקבל תשלום בשיק עבור: עסקה / שכר עבודה / תרומה / הלוואה / מתנה, בלי ששם מקבל התשלום  נקוב בשיק, כנפרע או כנסב, לפי העניין.

· "עוסק" (כאן נכונים הדברים גם אם לא מדובר במסגרת עסקו של העוסק) לא יסב שיק ולא יקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

 עוסק (במסגרת עסקו) – חובת תיעוד (ס' 29 לחוק):

סעיף 29 לחוק קובע חובת תיעוד על עוסק לגבי אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול. נקבע, כי מנהל רשות המסים רשאי לקבוע, במסגרת הוראות ניהול ספרים לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה, הוראות לעניין אופן התיעוד.

חוזר מס הכנסה 17/2018 קבע הוראות לעניין זה, כדלקמן:

"תיעוד תקבולים: סעיפים 5-7  וסעיפים 11-12 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973 (להלן: "ההוראות") עוסקים באופן תיעוד התקבולים.

סעיף 5 להוראות מפרט את הפרטים אותם יש לכלול בקבלה. בין היתר, בסעיף 5(א)(6) מצוין כי יש לרשום את מהות התקבול. לעניין זה מהות התקבול משמע אמצעי התקבול. כעולה מכך ציון אמצעי התקבול בקבלה (או בחשבונית מס קבלה), בספר פדיון יומי, בספר תקבולים, בספר קופה ובספר תקבולים תשלומים לפי הנדרש, יהווה מילוי הדרישה לתיעוד אמצעי התקבול כנדרש בסעיף 29 לחוק.

תיעוד תשלומים: היות ובגין כל תקבול יוצאת קבלה ונמסרת למשלם (סעיף 6(ד)) ובתוך הקבלה מפורט אמצעי התקבול כאמור לעיל, יראו בשמירת הקבלה (תיעוד החוץ) תיעוד נאות לעניין סעיף 29 לחוק. במידה ואין פירוט בקבלה, כאמור לעיל, יראו ברישום התשלום בספר כרוך אחר כרישום נאות לעניין סעיף 29 לחוק. 

בנוסף, במקרים בהם נדרש רישום בספר תקבולים תשלומים יש צורך לפרט גם בספר זה את אמצעי התשלום.

יש לציין כי כל פירוט של אמצעי התשלום יכלול את הפרטים לזיהויים:

מזומן: סוג המטבע.

שיק: מספרו, שם הבנק ומספר החשבון עליו נמשך.

אשראי: סוג, מספר כרטיס, שם בעל הכרטיס, שם הבנק מספר חשבון .

אחר: כל הפרטים הנדרשים לשם זיהוי אמצעי התשלום ומשלמו".

מגבלות נוספות על עורכי דין ורואי חשבון  הנותנים "שירות עסקי" (ס' 2(ו) לחוק):

בנוסף לאמור לעיל ביחס לכלל אוכלוסיית העוסקים, החוק מטיל מגבלות נוספות על "שירות עסקי" שמעניקים עורכי דין ורואי חשבון. במסגרת "שירות עסקי" כאמור, לא יקבלו סכום במזומן מעל 11,000 ₪ מעוסק במסגרת עסקו; או מעל 50,000 ₪ מאדם שאינו עוסק (כולל עוסק שלא במסגרת עסקו).

"שירות עסקי" מוגדר בסעיף 8ב לחוק איסור הלבנת הון ככולל כל אחת מהפעולות הבאות:

· קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי.

·  קנייה או מכירה של עסק.

·  ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי (או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1-4 ו-6 לתוספת השלישית של חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000).

· קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד. 

· הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 אדם שאינו עוסק – מגבלות על שימוש במזומן:

· לא יקבל אדם תשלום במזומן, אם מחיר העסקה מעל 50,000 ש"ח. לכן, למשל, אם אדם (ונכונים הדברים גם לגבי עוסק שלא במסגרת עסקו) רוכש מכשיר במחיר של 60,000 ₪, "תשלום במזומן" הוא 6,000 ₪ (10% ממחיר העסקה, שהוא נמוך מ-50,000 ₪) ולכן אסור לו לקבל במזומן סכום הגבוה מ-6,000 ש"ח בעסקה כזו.

·  לא ייתן אדם תשלום במזומן לאדם שאינו עוסק, בעבור עסקה, כשמחיר העסקה גבוה מ- 50,000 ש"ח. מדובר בתמונת ראי של האיסור הקודם. כלומר, יש כאן איסור כפול, הן על המשלם והן על המקבל.

· לא ייתן אדם תשלום במזומן לעוסק, בעבור עסקה במהלך עסקו של העוסק, כשמחיר העסקה גבוה מ- 11,000 ₪. מדובר אפוא בתמונת ראי של האיסור החל על עוסק במהלך עסקו לקבל סכום כזה במזומן. כלומר, יש כאן איסור כפול – הן על העוסק המקבל, והן על האדם המשלם.

·  לא ייתן ולא יקבל אדם תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה, או כהלוואה בסכום הגבוה מ- 11,000 ש"ח. 

·  לא ייתן ולא יקבל אדם תשלום במזומן כמתנה בסכום הגבוה מ-50,000₪.

 אדם שאינו עוסק – מגבלות על שימוש בשיקים:

·  אדם לא יקבל תשלום בשיק בסכום העולה על 5,000 ₪ בעבור עסקה / שכר עבודה / תרומה / הלוואה / מתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

· אדם לא ייתן לעוסק, במסגרת עסקו, תשלום בשיק בעבור עסקה / שכר עבודה / תרומה / הלוואה / מתנה, בלי ששם העוסק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

·  אדם לא ייתן לאדם שאינו עוסק תשלום בשיק בסכום העולה על 5,000 ₪ בעבור עסקה / שכר עבודה / תרומה / הלוואה / מתנה, בלי ששם מקבל התשלום נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

· אדם לא יסב שיק ולא יקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

תייר – מגבלות על שימוש במזומן ובשיקים:

·  תייר לא ייתן תשלום במזומן לעוסק עבור עסקה מעל 55,000  ש"ח.

·  תייר לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה, או כהלוואה בסכום העולה על 11,000  ש"ח. 

· תייר לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כמתנה בסכום העולה על 50,000  ש"ח.

· תייר לא יסב שיק ולא יקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

 סייגים להגבלות על השימוש במזומן (סעיף 3 לחוק):

ההגבלות על השימוש במזומן לא יחולו בין קרובי משפחה , למעט לתשלום במזומן עבור שכר עבודה.

"קרוב משפחה" מוגדר בסעיף כך: בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח, אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה וכן כל אדם אחר הסמוך על שולחנו.

 סעיף 22 לחוק קובע, כי מי שעושה מעשה מרמה, לרבות אחד מהמעשים המנויים להלן, במטרה להתחמק מאחד האיסורים לגבי השימוש במזומן, דינו מאסר 3 שנים:

·  מפצל, במרמה,  עסקה, שכר-עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה.

·  רושם פרטים כוזבים במסמך.

גמ"חים (עוסק שעיסוקו מתן אשראי ללא ריבית) – החוק קובע כי תחולתו תידחה, לשנתיים או עד יום תחילתו של החוק שמסדיר את מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, לפי המוקדם. ביום 13.1.2019 אכן פורסם החוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019. לפיכך, קיימת כיום תחולת על חוק לצמצום השימוש במזומן גם לגבי גמ"חים.

תושבי יש"ע – תושבי יש"ע שאינם ישראלים, או אזרח ישראלי הנותן/מקבל תשלום במזומן לתושב/מתושב יש"ע שאינו ישראלי – תחולת הוק תידחה לגביהם לשלוש שנים!

 יש לכם שאלות נוספות בנוגע לחוק לצמצום השימוש במזומן? צרו קשר ונשמח לענות לכל השאלות!