המל"ל ערער וניצח: רילוקיישנרים ישלמו דמי ביטוח גם אם פקיד המל"ל הבטיח להם אחרת בכתב

זוכרים את אריה מיזל? עליו סיפרנו בפוסט בדבר מילכוד הרילוקיישנרים? (לחצו כאן כדי להגיע לפוסט המקורי). ובכן, המוסד לביטוח לאומי ערער לביה"ד הארצי לעבודה, וההחלטה התהפכה (להורדת פסק דינו המלא של ביה"ד הארצי לעבודה לחצו כאן).

נזכיר, כי המוסד לביטוח לאומי דרש ממר מיזל לשלם הפרשי דמי ביטוח לאומי בגין הכנסתו כשכיר בחו"ל, ממעסיק זר, בשנים 2009-2010. סכומי ההפרשים הסתכמו בסך של 259,490 ש"ח. מר מיזל עתר לבית הדין לביטול הדרישה.

מר מיזל טען לשיהוי מצד המל"ל, ולהסתמכות על מכתב מטעם המל"ל עצמו, לאחר שבזמן אמת פנה ביוזמתו למל"ל והצהיר על עבודתו בחו"ל בשירות מעסיק זר. כל המידע נפרס בפני המוסד לביטוח לאומי, ועל בסיס מידע זה נקבע במכתב רשמי שקבל כי חייב בדמי ביטוח מינימליים. על מכתב זה הסתמך, וכעת מנוע המל"ל לדרוש הפרשי ביטוח. עוד טען, כי דרישת התשלום נשלחה בחלוף שש שנים ממועד היווצרות העילה, ולכן היא לא סבירה, לא מידתית ופוגעת בו באופן ממשי.

בית הדין האזורי לעבודה אמנם הכריע כי אין חולק שהכנסותיו של מר מיזל מהמעסיק הזר חייבות בדמי ביטוח לאומי בישראל. עם זאת, בנסיבות הייחודיות לתיק זה, בצדק ובדין הסתמך מר מיזל על מכתבו הראשון של המל"ל, שהובאה בפניו במפורש, בכתב, ועלתה בקנה אחד עם התנהלותו של המוסד לביטוח לאומי במועד הרלוונטי לתביעה. בית הדין האזורי זקף לזכותו של מר מיזל את פנייתו היזומה למל"ל, בזמן אמת, את פריסת כל הפרטים בפני המוסד, לרבות הכנסתו מהמעסיק הזר, במסגרת שאלות התושבות שערך. על בסיסם הודיע לו המל"ל כי בהתאם לנתונים שבידו, רואים במר מיזל בחודשים ינואר-מרץ 2009 כמי שאינו עובד, ובהתאם הוא נדרש לשלם דמי ביטוח מינימליים בלבד. "קביעה מפורשת זו אכן מצדיקה את הסתמכות התובע עליה בנסיבות העניין".

גם השיהוי בשליחת דרישת התשלום, כחלוף שש שנים מחלוף מועד העילה, נזקף לזכותו של מר מיזל, באופן שהגביר את הפגיעה באינטרס ההסתמכות שלו, וכפי שקבע בית הדין, דבר זה "מצדיק כשלעצמו את בטלות דרישת התשלום". ביה"ד האזורי הביא את הלכת חג'ג ובה נקבע כי "חרף אי החלת חוק ההתיישנות על דמי ביטוח, עשויה לעמוד למבוטח טענת שיהוי מנהלי, המבוססת על חובת הרשות לפעול במהירות הראויה בדרישתה מהאזרח לקיום חובותיו, כאשר טענה זו תיבחן בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו ולאור עקרונות החוק".

ביה"ד הארצי הפך כאמור את ההחלטה, בפסק דינו מיום 30.7.2019.

ביה"ד הזכיר כי חוב לתשלום דמי ביטוח אינו נתון להתיישנות, והחוב הספציפי של מר מיזל אף אינו חוסה בגדרי סעיף 363א לחוק שמגביל גביית חוב בנסיבות הקבועות בו.

כמו כן, אין להחיל כאן שיהוי העשוי לאיין גביה. "כאשר רשות מבקשת לפעול לגביית חוב (שהוא תשלום חובה) טרם חלוף התקופה בה היא מוגבלת מלעשות כן – יש לנקוט משנה זהירות טרם קביעה כי העיכוב בביצוע פעולה בתוך תקופה שהמחוקק קבע מאיין את אפשרות גביית החוב […]". רק במקרים חריגים יוחל שיהוי שיאיין את היכולת לגבות את תשלום החובה.

ביה"ד הארצי הכריע כי בנסיבות פרשת מיזל, "אין לומר כי השיהוי, על אף פגמו, מאיין את הגבייה, וזאת ממספר טעמים". ראשית, טענת ההסתמכות לא בוססה בפן העובדתי או הנורמטיבי. מר מיזל לא הוכיח כי באופן אובייקטיבי שינה מצבו לרעה עקב השיהוי. צפייתו שלא יידרש לשלם דמי ביטוח אמנם נכזבה אולם ציפיה שנכזבה אינה מהווה שינוי לרעה אובייקטיבי.

שנית, מאחר שדמי ביטוח הם תשלום חובה, טענה בדבר הסתמכות לגיטימית המבוססת על נוהג מעשי מעוררת קושי.

שלישית, הדין מחייב מבוטח המועסק במדינה זרה בידי מעסיק זר לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסותיו. בהיעדר דיווח (וגם אם המידע זורם או אמור לזרום למל"ל מרשות המסים) קיים קושי בניסיון ההסתמכות הנטען בידי מר מיזל. אם מר מיזל לא יצא ידי חובת הדיווח, אין בידו לבנות טענת הסתמכות לגיטימית.

המציאות שנהגה עד לשנת 2014 לפיה המל"ל לא נקט פעולות יזומות לגביית החוב בדמי ביטוח אינה יכולה כשלעצמה לבסס קביעה כאילו מציאות נוהגת זו מהוה מדיניות המלמדת על ויתור על החוב או זניחתו.

תשלום החובה למל"ל מהווה מקור מימון לגמלאות המוסד ומכאן חיוניותו. למל"ל חובת הגינות לא רק כלפי המבוטח החייב בתשלום אלא גם כלפי המבוטחים ששילמו דמי ביטוח מלאים לאורך השנים. קיימת ציפייה כי המל"ל כגוף האחראי על תשלומי הגמלאות יגבה בשקידה ראויה ולאורך זמן את דמי הביטוח על פי דין.

ביה"ד הארצי (בפסק דינה של כב' הש' חני אופק גנדלר) קבל אפוא את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי ודרש ממר מיזל לשלם את מלוא קרן החוב (161,168 ₪) אך פטר אותו מתשלום הפרשי הצמדה עד ליום 31.8.14, כמו גם מתשלום קנסות וריביות עד ליום מתן פסק הדין.

נציין, כי כב' הש' רועי פוליאק הסתייג מהטלת האחריות על מר מיזל, וקבע הסתייגויות חשובות שתתכנה להן השלכות עיוניות, אך לבסוף, קבל את תוצאות פסק דינה של כב' הש' גנדלר. גם יתר חברי ההרכב קבלו את תוצאות פסק הדין ואת הסתייגויותיו של כב' הש' פוליאק.

ניתוק תושבות – מסקנות והנחיות הנלמדות מפסק הדין:

1. הדין המהותי ברור: אדם, כל עוד נחשב תושב ישראל, חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מלא (12%) על הכנסתו מחוץ לישראל ששולמה על ידי מעביד זר. דמי ביטוח מינימליים משולמים אך ורק אם אין למבוטח זה כל הכנסה.
2. אולם, וזאת חשוב לזכור, אם האדם ניתק את תושבותו הישראלית (מרכז חייו הועתק לחו"ל) והוא לא נחשב עוד תושב ישראל צורכי מס ולצורכי ביטוח לאומי, הרי אין כל חובת תשלום דמי ביטוח מלכתחילה. במקרים אלה מומלץ לשקול פנייה יזומה למל"ל תוך מילוי "שאלון התושבות" ולבקש ניתוק התושבות הישראלית ואף לוודא קבלת אישור מהמל"ל על ניתק התושבות הישראלית.
3. ככל הנראה, גם בימים אלה ישנם פקידי ביטוח המוסרים, בטעות, לפונים העומדים בפני רילוקיישן או עבודה מחוץ לישראל אצל מעביד זר, כי הם חייבים אך ורק בדמי ביטוח מינימליים ולא בשיעור המלא הקבוע בחוק (12%).
   נוכח פסיקתו של ביה"ד הארצי בפרשת מיזל, הרי קשה יהיה לטעון להסתמכות או לשיהוי המבטלים את האפשרות לגבות החוב (גם אם קיים מסמך בכתב), וטענה זו תתקבל רק במקרים נדירים.
4. 4. מכל מקום, גם במקרים אלה, אם יבסס הנישום טענה כי ניתק את תושבותו הישראלית, שכן מרכז חייו עבר לחו"ל (המבחן היחיד הנו מבחן מרכז החיים, ולא נדרש לשם כך קבלת אישור מראש מהמל"ל) הוא לא יחויב בתשלום דמי ביטוח כלל ועיקר. יודגש, עם זאת, כי התהליך המקובל והשגרתי הוא כי בתחילה נערכות שומות מס הכנסה אצל פקיד השומה, ורק לאחר מכן הן מוזרמות למל"ל לשם חישוב דמי הביטוח הנדרשים. אם האדם הגיש דיווח לפקיד השומה לצורכי מס הכנסה על הכנסותיו הזרות בעת שהייתו בחו"ל, הרי ניתן יהיה לטעון כלפיו כי הוא מעיד על עצמו שהוא תושב ישראל (שכן רק מטעם זה הוא נדרש לדווח ולשלם מס הכנסה בישראל), ולא יוכל לטעון כעת מול המל"ל שהוא ניתק תושבותו.
5. במקרים שבהם האדם עובד במדינה שיש לה אמנת ביטוח סוציאלי עם ישראל (לארה"ב אין אמנה כזו עם ישראל), יש לבחון את הוראות האמנה למניעת כפל תשלומי דמי ביטוח.

ההחלטה לבצע ניתוק תושבות או רילוקיישן (relocation) כרוכה בבדיקות ובהכנות רבות, חלק ניכר מהן קשור לסוגיות מיסוי וביטוח לאומי.
השאלה כיצד יתייחסו מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי להכנסות המשפחה שהופקו מחוץ לישראל ושולמו על ידי מעביד זר הנה אחת השאלות המתעוררות תדיר.
מומלץ מאד לבצע תכנון מדוקדק בטרם המהלך, אצל מומחה מס, על מנת להבטיח תוצאה אופטימלית בנסיבותיו הספציפיות של המקרה.