בלוג

כיצד תמוסה הכנסתו של טייס? בעקבות פרשת בר רפאל

 האם טייס, תושב ארה"ב, אשר עובד כשכיר בחברת אל-על הישראלית, חייב במס בישראל על הכנסתו?

נשמע פשוט? ובכן, לא ממש.

נציג את הרקע לניתוח השאלה: לאחר רפורמת 2003, תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסתו המופקת בכל רחבי העולם. לעומת זאת, תושב חוץ, חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסה שהפיק בתחומי ישראל.

הטייס דנן, תושב חוץ הוא, ולכן רק אם ייקבע כי הכנסתו מופקת בתחומיה של ישראל, הוא יחוב במס בישראל.

מאז 2003, ישראל אמצה "כללי מקור" ברורים שתפקידם להצמיד לכל מקור הכנסה כלל הקובע מהו המקום הגיאוגרפי להפקתה של הכנסה מאותו מקור.

נקבע, למשל, כי הכנסה מעסק תיראה כמופקת במקום קיום הפעילות העסקית; הכנסה מדיבידנד, ריבית או מתמלוגים – במקום מושבו של המשלם; ואילו הכנסה מעבודה – במקום ביצוע העבודה.

אך מהו "מקום ביצוע העבודה" ביחס לטייס? הטייס מפיק הכנסתו בתוך מטוס, בטיסות החולפות מעל שטחן של מדינות רבות. לכאורה, ברגע שעזב המטוס את גבולותיה הפיזיים של ישראל, לא ניתן לראות בהכנסה של הטייס כמופקת בשטח ישראל.

בפרשת בר רפאל, דחה ביהמ"ש המחוזי גישה זו. כב' הש' מגן אלטוביה ניתח את כלל המקור הרלוונטי באופן תכליתי, וקבע, כי יש לראות במטוס מעין "אי ישראלי צף" ולכן הכנסה המופקת בתוככי המטוס כמוה כהכנסה המופקת בתחומי ישראל.

הרחבה פרשנית זו, נעוצה בתכליתה ההיסטורית של התחולה הטריטוריאלית שמכוחה ישראל ממסה הכנסות שהופקו בשטחה – היא דוקטרינת הנאמנות הכלכלית.

על פי הדוקטרינה, נישום חייב בנאמנות כלכלית למדינה שספקה לו תשתית שלטונית, זכויות וביטחון, שתמכו בהפקת הכנסתו. נאמנות זו מחייבת את הנישום לשלם למדינה את חלקה, משל הייתה שותף נסתר בעיסוקיו.

לתיבות "מקום ביצוע העבודה" אפוא, אין לייחס משמעות מצומצמת של גבול פיזי דווקא, אלא משמעות רחבה המבקשת לאתר את גבול התשתית השלטונית שמספקת המדינה.

החוק בישראל מחיל בשטח המטוס את הדין הישראלי. כמו כן, ישראל היא האחראית לבטחונו של המטוס ולחילוצו (למשל באירוע חטיפה חו"ח), והיא פורסת חסותה על מטוסים נתיני ישראל ומתייחסת אליהם כאל שטח המדינה עצמה. הואיל ושטח המטוס כלול בגבול התשתית השלטונית של ישראל, מקום ביצוע עבודתו של הטייס הוא בשטח ישראל. הטייס, אפוא, חייב במס בישראל על הכנסתו.

לבסוף נעיר, כי הואיל והטייס במקרה זה הוא תושב ארה"ב, שחתמה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל, הרי ככל שקיימת סתירה בין הדין הפנימי בישראל ובין דין האמנה ביחס למקום הפקת ההכנסה, דין האמנה יגבר. במקרה דנן, הסכימו הצדדים כי ההכרעה בפסק הדין תינתן על בסיס פרשנותו של כלל המקור הישראלי ביחס למקום ביצוע העבודה.

משרד איתן אסנפי – עורכי דין, הנו בעל ידע מקיף וניסיון עשיר בכל ענפי המס, וכמובן מיסוי בינלאומי. המשרד משרת לקוחותיו בסוגיות מורכבות הן מול רשויות המס והן בבתי המשפט.

עו"ד ורו"ח איתן אסנפי חיבר לאורך השנים פרסומים מקצועיים רבים. ספרו (מחבר משותף) "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל", הנו מהחשובים והמוכרים בתחום.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה ניתן ליצור קשר בטל' 03-5356100 או בדוא"ל office@asnafy.co.il

האמור אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.