בלוג

מיסוי חברות ארנק

ס' 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 יוצר מהפכה במיסוי חברות בישראל.

לחצו כאן – לתיאור מקיף וממצה ומפורט של טכניקת המיסוי

רקע ומבוא

התאגיד, החברה, הנו אישיות משפטית נפרדת. היא בעלת זכויות וחובות משפטיות עצמאיות. היא נפרדת מבעליה.
במקרים חריגים, החוק מאפשר הרמת מסך, כלומר "השקפת" התאגיד כדי להגיע לבעל המניות. זאת, במקרים שיש ניצול לרעה בדרך כלל, תוך שימוש במסך ההתאגדות לשם התחמקות מאחריות. הרמת המסך מאפשר תביעה ופנייה ישירות לבעלי המניות.

גם לצורכי מס, החברה הנה נישום עצמאי, הנפרד מבעל המניות.
שיטת המס שאומצה ביחס למיסוי הכנסות החברה הנה השיטה הדו-שלבית.
בשלב הראשון – הכנסותיה בניכוי הוצאותיה (קרי, הכנסותיה החייבות) ממוסות במס חברות, בשיעור 25% נכון לשנת 2016.
השלב השני מגיע רק אם הכנסות החברה מחולקות לבעל המניות כדיבידנד. או אז, יחול על בעל המניות מס על הדיבידנד שקבל, בשיעור 25% או 30% (לבעל מניות מהותי, המחזיק 10% לפחות מהון החברה).
אם החברה לא חילקה את רווחיה – לא יחול מס על הדיבידנד, כאמור.

ביום 13.12.16, אשרה ועדת הכספים, לקריאה שניה ושלישית, את נושא מיסוי "חברות הארנק"

למעשה מדובר בשלושה שינויים מרכזיים, שמבקשים להתמודד עם שלושה תכנוני מס בלתי לגיטימיים, שלכאורה התאפשרו תחת שיטת המיסוי הדו-שלבית המקובלת.
החקיקה אושרה (כפוף עדיין לאישור הכנסת בקריאה שניה ושלישית) לאחר דיונים ממושכים עם לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ותוך הגעה להסכמות איתם.

השינוי הראשון הצפוי, ממסה בעל מניות מהותי על משיכות כספים שמשך מחברה שבבעלותו, או על העמדת נכסים מסויימים (דירה, מטוס, ספינה, תכשיטים וחפצי אומנות) לשימושו של בעל המניות, וזאת מבלי שהם יחולקו לו, רשמית, כדיבידנד.
• מכאן, כי הלוואה שהעניקה חברה לבעל המניות שלה עשויה להיחשב הכנסה החייבת במס בידי בעל המניות.
• גם העמדת דירה בבעלות החברה לשימושו הפרטי של בעל המניות שלה, עשויה להיחשב הכנסה החייבת במס בידיו.
נציין, כי עד לשינוי הצפוי, החוק לא ראה בהלוואות מסוג זה כהכנסה בידי בעל המניות, והן לא היו ממוסות בידו כאילו כל קרן ההלוואה היא הכנסה בידיו.
האלמנט היחיד שהיה ממוסה זה מרכיב הריבית. סעיף 3(ט) קבע, כי אם ההלוואה שהעניקה החברה לבעל המניות הייתה ללא ריבית, או בריבית נמוכה מריבית שקבע שר האוצר, ההטבה הזו, בדמות החיסכון בריבית, תיראה כהכנסת דיבידנד אצל בעל המניות (או הכנסת עבודה אם יש ביניהם יחסי עובד ומעביד). כאמור, רק מרכיב הריבית היה ממוסה, אך לא כל קרן ההלוואה.
החקיקה החדשה תאפשר למסות משיכות אלה, כדיבידנד/הכנסת עבודה/הכנסה מעסק, בהתאם לפרמטרים הקבועים בחוק – כלומר, מיסוי עד לשיעור של כ-50%.

השינוי השני, עוסק בתופעה שזכתה לכינוי "חברות שכירים".
לפיה, נושאי משרה (כדוגמת דירקטורים, מנכ"לים) ואנשים שהנם שכירים במהותם, היו מעניקים שירותיהם דרך חברות בבעלותם המלאה.
כך, ההכנסה ממתן השירותים הייתה מתקבלת אצל "חברת השכיר", וממוסה בשיעור מס החברות (25%) בלבד. רק אם ההכנסה הייתה מחולקת אליהם כדיבידנד, היו משלימים מס נוסף בשיעור 30%, באופן שהיה משתווה למס שהיו משלמים לו היו מפיקים את ההכנסה ישירות על ידם, ללא המעטה התאגידי.
החקיקה החדשה תאפשר להתעלם מהמעטה התאגידי, "להרים מסך" במישור הפיסקלי, ולייחס לבעל המניות את הכנסות החברה, ולמסותו במס שולי (עד 50%) ככל שכיר אחר.

השינוי השלישי הצפוי, הנו בהוראה שכבר קיימת בפקודת מס הכנסה, והיא הוראת סעיפים 77-81 לפקודה.
כבר בעבר, ניסתה רשות המסים להתמודד עם תופעה של חברות הצוברות רווחים ולא מחלקות אותם כדיבידנדים. כך, הרווחים הללו ממוסים בשיעור מס החברות בלבד (השלב הראשון), ולא מוטל עליהם המס על פי השלב השני – המס על בעל המניות המושך את הרווחים כדיבידנד.
כמובן, צבירת רווחים הנה תהליך לגיטימי בעיקרו. יש לאפשר לחברות להשתמש ברווחיהם כדי להתפתח ולצמוח, ואין לראות באי החלוקה, כשלעצמו, תכנון מיסוי בלתי לגיטימי.
לכן, החקיקה שנקבעה בעבר, במסגרת סעיף 77 לפקודה, קבעה סדרה של תנאי סף משמעותייים, ובכללם חובת היוועצות עם וועדה שכוללת חמישה אנשים, ששלושה מהם לפחות אינם עובדי מדינה. תנאים אלה הביאו לכך, שבפועל לא נעשה שימוש בחקיקה זו.

רשות המסים ביקשה להחיל שינויים דרמטיים בחקיקה זו, כדי להופכה לישימה. עם זאת, לחקיקה התקבל נוסח מרוסן יותר.
על פיו, מנהל רשות המסים מוסמך להורות על חלוקה של עד 50% מרווחים שנצברו בחברה ולא חולקו. זאת, בהתקיים תנאים מסויימים, כמו למשל היותם רווחים צבורים "וותיקים" (כאלה, שנצברו לפני חמש השנים שקדמו לחלוקה הרעיונית).
גם לאחר השינוי, קיימת חובת היוועצות עם אותה וועדה ציבורית שתוקם.
עוד מוצע, כי לא ניתן להורות על חלוקה של רווחים שסכומם המצטבר נמוך מ-5 מליון ₪, ובכל מקרה, יתרת הרווחים שתיוותר בחברה לא תהיה נמוכה מ-3 מיליון ₪.

כמו כן נקבעו במסגרת תיקון החקיקה הוראות מעבר מקלות על פיהן ככלל, ניתן יהיה להשיב ללא חיוב לפי הסעיף החדש, כספים שיושבו עד ליום 31 בדצמבר 2017, או נכסים ששמשו את בעלי המניות, עד ליום 31.12.18. כמו כן נקבעו הוראות לעניין העברת דירות מגורים מהחברות לבעלי המניות שהשתמשו באותן דירות למגוריהם לפיהן יוכלו לפנות או להעביר את הדירה לבעלותם עד 31.12.18.

משרד עו"ד ורו"ח איתן אסנפי הנו מומחה למיסוי, ובין היתר מיסוי חברות, מיסוי בינלאומי, מיסוי מקרקעין ומע"מ.
ליצירת קשר ולפרטים נוספים, אנא היכנסו לאתר: a21697-tmp.s271.upress.link