רשות המסים מגבירה את צעדי האכיפה בכלל, ובין אלה גם ביחס ליחידים או חברות שמשנים את מקום תושבותם, כמו עובדים שמבצעים רילוקיישן, אנשים שמקימים חברות זרות וכו'.
עורך דין ורואה חשבון איתן אסנפי מבהיר את החקיקה החדשה.
רלוקיישן – יחיד תושב חוץ – הוספת דרישת דיווח:
תושבותו של היחיד נקבעת על בסיס מבחן מרכז החיים – הכולל רשימה פתוחה של פרמטרים לבחינה, לרבות מקום ביתו הקבוע, מקום מגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במסודות שונים.
מדובר בבחינה מורכבת, ולכן נקבעו שתי חזקות מספריות, שאם הנישום יקיים אחת מהן, הוא יוחזק כמי שמרכז חייו בישראל באותה שנת מס:
1) חזקת 183 הימים – שהית בישראל בשנת המס, 183 ימים או יותר, אתה מוחזק כתושב ישראל;
2) חזקת 425 הימים – שהית בישראל בשנת המס, 30 ימים או יותר, ובשנה זו יחד עם השנתיים שקדמו לה שהית בישראל יחד 425 ימים או יותר, אתה מוחזק כתושב ישראל.
רבים סבורים בטעות כי מבחני משך השהייה שבחזקות מכריעים. מדובר, כאמור, אך ורק בחזקות, והן ניתנות לסתירה על ידי הנישום.
אכן, רבים הנישומים שנחשבים על פי החוק תושבי חוץ לצרכי מס, חרף התקיימות החזקה.
אך מעכשיו, רשות המסים רוצה לדעת על זה – בתיקון מס' 223 לפקודת מס הכנסה (בתחולה על דו"ח שיש להגישו ביחס לשנת המס 2016 ואילך), נקבע כי יחיד שמתקיימת בו איזו מן החזקות ובכל זאת מעוניין לקחת פוזיציה הפוכה (קרי, לסתור את החזקה ולטעון כי מרכז חייו מחוץ לישראל ולכן הוא תושב חוץ), מחויב להגיש דווח על כך לרשות המסים.
את הדו"ח יש לערוך בתשומת לב – יש לפרט אך ורק את העובדות המבססות את טענתו, ולצרף את המסמכים התומכים בה (אם ישנם).
מן הסתם רשות המסים תוצף בדוחות כאלה, אך בהחלט ייתכן שהדבר יוליד דיון מול הרשות.
לכן מומלץ להיערך מראש ולהצטייד בחוות דעת משפטית מקיפה מעורך דין המתמחה בתחום בטרם לוקחים פוזיציה כזו.
הדבר נכון במיוחד לעובדים שעושים רילוקיישן, ובשנה-שנתיים הראשונות לעזיבה, שכן אז גבוהים הסיכויים שמתקיימת איזו מחזקות משך השהייה.
במאמר מוסגר נציין, כי במסגרת התיקון לפקודה, נוספה חובת דיווח על תושב ישראל שהעביר ברצף של 12 חודשים סכום כולל של חצי מליון ₪ לפחות אל מחוץ לישראל.
ומעל הכל, יש לזכור כי אם פקיד השומה פונה לאדם כלשהו ודורש ממנו הגשת דו"ח, גם אם אינו חייב ברגיל בהגשת דו"ח, הרי קיימת חובה להגיש הדו"ח.
חברה תושבת חוץ – הוספת חזקות הניתנות לסתירה וחובת דיווח:
בתזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה לשנים 2017 ו- 2018), התשע"ו מציעה רשות המסים לעקוב גם אחר הקמת חברות שנטען כי הן תושבות חוץ, ולכן מחוץ לרשת המס הישראלית.
כידוע, חברה נחשבת תושבת חוץ לצורכי מס (ולכן פטורה ממס ומדווח על הכנסות זרות שהפיקה) אם היא גם התאגדה מחוץ לישראל וגם השליטה והניהול על עסקיה (effective management) מחוץ לישראל.
מדובר במבחנים איכותיים, שנדונו לא אחת בפסיקה, ויישומם מורכב ודורש בחינה מעמיקה.
על מנת להקל ביישומו המורכב של מבחן השליטה והניהול, מציעה רשות המסים לקבוע חזקות (הניתנות לסתירה על ידי הנישום, בדומה לחזקות שנקבעו ביחס לתושבותו של היחיד) שיתקיימו במקביל למבחן המהותי.
למשל, אם החברה מוקמת במדינה שאין לישראל אמנת מס אתה, ותושבי ישראל מחזיקים בה יותר מ-50% מאמצעי השליטה וכן סכום המס במדינה הזרה 15% או פחות מכך, תקום חזקה כי השליטה והניהול מישראל.
החזקה תתקיים גם אם החברה תוקם במדינה גומלת (שיש עימה אמנת מס) אבל על פי חוקיה, הכנסותיה שהופקו מחוץ לאותה מדינה, פטורות ממס.
חובה להדגיש, כי מדובר בחזקות בלבד, ואין לתת להם משקל מכריע, נוכח אופיין הפשטני. לא מדובר בהחלפת המבחן המהותי של "שליטה וניהול" והוא, יחד עם מבחן מקום ההתאגדות, עדיין יישאר המבחן המרכזי לבחינת מעמדה של החברה, אם תושבת חוץ היא אם לאו.
תפקידן של החזקות הוא להוסיף כלי להגברת הוודאות המשפטית.
מאחר שהחזקות ניתנות לסתירה על ידי הנישום, גם כאן רשות המסים מבקשת לייצר כלי שיסייע לה לעקוב אחר חברות הטוענות כי הן תושבות חוץ, חרף התקיימותן של החזקות, והיא מציעה לקבוע דרישת דיווח לגבי חברה שטוענת לשליטה וניהול מחוץ לישראל (ולפיכך לתושבות חוץ) על אף שמתקיימות בה החזקות הללו.
כאמור, כרגע מדובר בהצעת חוק בלבד, אך מומלץ לחברות שנוקטות בעמדה כי הן תושבות חוץ, להקדים ולהיערך, בין היתר על ידי עריכת חוות דעת משפטית מעמיקה ביחס למעמדן.
משרד איתן אסנפי – עורך דין מסים, הנו בעל ידע מקיף וניסיון עשיר במיסוי נדל"ן ( מיסוי בינלאומי) וכן בסוגיות מיסוי הקשורות לרילוקיישן, תנועת עובדים מחוץ לישראל ולתוכה, וניתוק תושבות לצורכי מס ולצורכי ביטוח לאומי.
המשרד משרת לקוחותיו בסוגיות מורכבות הן מול רשויות המס והן בבתי המשפט.
עו"ד מיסים ורו"ח איתן אסנפי חיבר לאורך השנים פרסומים מקצועיים רבים. ספרו (מחבר משותף) "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל" הנו מהחשובים והמוכרים בתחום מיסוי בינלאומי.
לפרטים נוספים ולקביעת פגישה ניתן ליצור קשר בטל' 03-5356100 או בדוא"ל office@asnafy.co.il
הי איתן,
יישר כוח על הסבר בהיר לנושא מורכב.
החכמתי !
בברכת שנה טובה, רואי