כשמנצלים הטבת מס בחוק, חייבים להכיר את כל ההשלכות הנובעות מניצולה. הנה דוגמא
אם בבעלותי חלק-מדירה (עד שליש דירה, או אפילו מחציתה אם מדובר בדירת ירושה), ואני מוכר דירה אחרת, אני רשאי לדרוש במכירתה פטור ממס שבח בגין דירה יחידה, ואותו חלק-מדירה לא ימנע ממני את הפטור.
מכירים, נכון?
אמנם גם חלק-מדירה נחשב בדיני המס כ"דירה", וגם הוא נמנה בין דירותיו של המוכר. אך החוק מוכן להתעלם מחלק זה (עד שליש או מחצית מדירה) כשיבוא המוכר למכור את דירתו האחרת.
עד כאן הקפה ראשונה.
אלא ש"המחיר" בגין ההטבה הזו משולם בהקפה הבאה: אותו חלק-מדירה שהתעלמנו מקיומו במכירת הדירה הקודמת בפטור ממס, לעולם לא יוכל להימכר בפטור ממס שבח! גם אם הוא היחיד שייוותר למוכר.
אומר המחוקק (למיטיבי לכת: שימו לב לסיפא של סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין): החלק הזה בדירה, שבזכות ההתעלמות ממנו אפשרתי לך למכור דירה אחרת בפטור "דירה יחידה" – הוא, לעולם לא יוכל ליהנות מהפטור.
הגיוני? לא ברור. אבל זה החוק. כדי מאד להכיר.