נניח יחיד תושב ישראל, עצמאי, אשר מפיק הכנסה משכר דירה מחוץ לישראל (ליחיד גם כמה דירות מושכרות בישראל). כיצד תמוסה הכנסה זו בישראל?
ראשית, יש תמיד לתת את הדעת, כי גם אם מדובר בהכנסה זרה משכ"ד, היא עשויה להיחשב כהכנסה מעסק בידי הנישום, בין היתר נוכח העובדה כי גם בארץ הוא משכיר נכסים. שאלה זו ראויה לבירור נפרד.
לצורך דיוננו, נניח כי מדובר בהכנסה מדמי שכירות מחו"ל שאיננה הכנסה מעסק, אשר באה במסגרת סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
אנו עוסקים בעצמאי, שהנו נישום החייב, גם ללא ההכנסות מחו"ל, בהגשת דו"ח לפי סעיף 131 לפקודה, ושנדרש לשלם מקדמותיו בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור), התשמ"ב-1982 (להלן: "תקנות קביעת מקדמות").
סעיף 175 לפקודה קובע את הנורמה הכללית המחייבת בתשלום מקדמות מ"ה על פי מחזור. הסעיף מגדיר "מחזור עסקאות" כ-"סך כל העסקאות כמשמעותן בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, למעט מכירות שחל עליהן חלק ה' לפקודה או חוק מס שבח מקרקעין […] שר האוצר רשאי בכללים להוסיף או לגרוע סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות, בדרך כלל או לסוגי נישומים, והכל בתנאים שקבע".
בתקנות מס הכנסה (כללי קביעת עסקאות, הכנסות או מכירות לענין מקדמות), התשס"ד-2004 (להלן: "התקנות החדשות"), מתוקף בשנת המס 2004 ואילך, הורחבה תחולת ההגדרה "מחזור עסקאות" באופן שהיא כוללת גם "כל הכנסה לפי סעיפים 2 או 3 לפקודה, לרבות הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל, וכן כל תמורה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה במכירת נייר ערך […]".
דהיינו, התקנות החדשות הכלילו במונח "מחזור עסקאות" שעל בסיסו יש לחשב את המקדמה, גם הכנסות שהפיק הנישום מחוץ לישראל.
עם זאת, בתיקון מקביל שנערך בתקנות קביעת מקדמות (גם הוא בתוקף משנת 2004 ואילך), נקבע חריג בדמות "הכנסה מיוחדת", שלא תבוא במסגרת "מחזור העסקאות". בחריג נכללים כמה פרטי הכנסה, וביניהם הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל, הכנסה מהימורים, הגרלות ופרסים, הכנסה מדיבידנדים ועוד.
כלומר, נישום שחייב בהגשת דו"ח ובתשלום מקדמות על פי תקנות קביעת מקדמות – הנחת היסוד שלנו כי הנישום בעסקינן אכן כזה – אינו אמור לכלול במסגרת מחזור עסקאותיו, "הכנסה מיוחדת" ובכלל זה גם הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל.
כמובן, הניתוח שונה אם סיווג ההכנסה מחוץ לישראל אינו דמי שכירות כי אם אחר (למשל הכנסה עסקית).
נציין בהקשר זה, כי בשנת 2004 הותקנו תקנות נוספות הקשורות בתשלום מקדמות בגין הכנסות זרות – תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004. תקנות אלה עוסקות בהכנסות שהופקו מחוץ לישראל (בכלל זה גם הכנסות מדמי שכירות מחוץ לישראל) וקובעות בשלהן מקדמה שנתית בלבד, אולם הן אינן חלות ביחס לנישומים שתקנות קביעת מקדמות חלות עליהם (כמו במקרה דנן).
עולה מכאן, כי הנישום דנן, תחת ההנחות שהנחנו לעיל, אינו צריך להכליל את ההכנסה הזרה משכ"ד במסגרת "מחזור העסקאות" לשם קביעת מקדמות, ואינו צריך לשלם בגינה מקדמות. כמובן, הכנסה זו חייבת בכל מקרה בדווח (ובתשלום מס) במסגרת הדו"ח השנתי.
סעיף 122א לפקודה עוסק במיסוי הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל בידי יחיד. יחיד שמפיק הכנסה מדמי שכירות בגין השכרת מקרקעין מחוץ לישראל (לא רק דירות מגורים, גם מקרקעין אחרים, לרבות חלק מהם) וההכנסה איננה מעסק בידו לפי סעיף 2(1) לפקודה, רשאי לבחור בחיוב במס בשיעור 15% בלבד. זאת, במקום מיסוי לפי שיעור המס השולי שהוא חייב בו.
תשלום המס המוטב (15%) נתון לבחירת הנישום. אולם יש לקחת בחשבון, כי במקרה שבחר הנישום במסלול המוטב, הוא לא יהיה זכאי לנכות הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות, למעט פחת, וכן אינו זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטור מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החל עליה, לרבות זיכוי בגין המס הזר ששולם בחו"ל.
מדובר במגבלה משמעותית, ויש לבחון בכל מקרה לגופו – בהתחשב בין היתר במס האפקטיבי שישולם בחו"ל – אם אכן משתלם לבחור במסלול המוטב תוך ויתור על ניכויי ההוצאות ועל הזיכוי בגין המס הזר ששולם על הכנסה זו.
אם הכנסת דמי השכירות מופקת בידי תאגיד, ולא יחיד, לא יחול סעיף 122א. שיעור המס יהיה שיעור מס החברות הרגיל. כמובן, התאגיד יהיה זכאי לזיכוי מן המס הזר ששילם בגין ההכנסות בחו"ל, במידה ומתקיימים התנאים לכך.
משרד איתן אסנפי – עורכי דין, הנו בעל ידע מקיף וניסיון עשיר בכל ענפי המס, ובכלל זה במיסוי בינלאומי ומיסוי מקרקעין. המשרד משרת לקוחותיו בסוגיות מורכבות הן מול רשויות המס והן בבתי המשפט.
עו"ד ורו"ח איתן אסנפי חיבר לאורך השנים פרסומים מקצועיים רבים. ספרו (מחבר משותף) "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל", הנו מהחשובים והמוכרים בתחום.
לפרטים נוספים ולקביעת פגישה ניתן ליצור קשר בטל' 03-5356100 או בדוא"ל office@asnafy.co.il
האמור אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי.
