שני פסקי דין שניתנו בחצי השנה האחרונה עושים סדר בכל הקשור לקביעת תושבותו היחיד לצורך הביטוח הלאומי. ריכזנו את כל העקרונות הקריטיים עבורכם
נושא התושבות לעניין ביטוח לאומי מעסיק רבות אנשים ששבים לישראל או עולים חדשים אליה, אך בעיקר – אנשים שמבקשים לעזוב את ישראל לטובת רילוקיישן במדינה אחרת.
שני פסקי דין חשובים, שנתנו בחצי השנה האחרונה, פסקו לטובת הנישומים ובתוך כך הבהירו סוגיות חשובות בנושא:
- פסק הדין בעניין אילה נווה (בביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, מיום 12.24) דחה את החלטתו של המוסד לביטוח לאומי שסירב להכיר בנישומה כתושבת ישראל החל משנת 2022. מדובר בישראלית שעזבה את ישראל עם בעלה בשנת 2012 וניתקה תושבותה הישראלית גם מול הביטוח הלאומי. היא שבה לישראל בשנת 2022, אך המוסד לביטוח לאומי, בהתבססו רק על מספר ימי שהייתה בישראל, לא הסכים לחדש תושבותה הישראלית.
- פסק הדין בעניין זנדר (בביה"ד האזורי לעבודה בת"א, מיום 5.25) קבל את טענת הנישומים וראה בהם תושבי חוץ לצורכי הביטוח הלאומי משנת 2019 ועד ששבו ארצה. זאת, למרות שהמשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי בישראל, ולמרות ששהו בחו"ל לתקופה קצרה יחסית (שלוש שנים).
לנוחיותכם, ערכנו כאן מדריך תמציתי ומסודר, שמרכז את כל עקרונות היסוד (20 כללי זהב) שכדאי לכם מאד לקחת בחשבון בכל דיון בנושא התושבות או ניתוק התושבות מול המוסד לביטוח לאומי.
נשלב בעקרונות אלה גם את החידודים החשובים שעולים משתי הפרשות אילה נוה, וזנדר, לעיל.
20 כללי הזהב – תושבות לעניין הביטוח הלאומי:
- אסור לשכוח את הביטוח הלאומי – בשאלת ניתוק התושבות יש לטפל גם מול המוסד לביטוח לאומי ולא רק מול מס הכנסה.
- תושבות ולא אזרחות – בכל הקשור לשאלות המיסוי והביטוח הלאומי, הסטנדרט הרלוונטי הוא תושבותו של האדם ולא אזרחותו. רק תושבי ישראל מכוסים בביטוח הלאומי ובביטוח הבריאות (קופות החולים), ורק תושבי ישראל חייבים לשלם דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות.
- תושבות נמדדת לפי מרכז חיים ולא לפי ספירת ימים – ממש כמו במס הכנסה, גם לצורך הביטוח הלאומי המבחן המכריע הוא מבחן מרכז החיים. עם זאת, פקידי מס הכנסה (ובייחוד פקידי הביטוח הלאומי) נוטים להסתמך רק על ספירת ימים (ומקבלים על כך, לא אחת, נזיפות בערכאות השיפוטיות). חשוב להכיר את הנטייה הזו, אך חשוב יותר להבין שהיא לא כדין!
- מרכז החיים הן אובייקטיבית והן סובייקטיבית – יש לשקלל את כל הזיקות הרלוונטיות וביניהן: בית הקבע, מקום מגורי המשפחה, קשרים, מקום עיסוק והשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים המשמעותיים, מקום חברות בארגונים. יש להתחשב גם בכוונתו הסובייקטיבית של האדם, כפי שהיא מתבטאת במציאות חייו.
- משל המאזניים – זה המשל המייצג ביותר שעולה בדעתי לבחינת מרכז החיים. על כף אחת הניחו את כל הזיקות לישראל ועל הכף השניה את הזיקות לחו"ל. הכף הכבדה יותר תכריע. שימו לב מה זה אומר: אין צורך שכל הזיקות לישראל ינותקו כדי לטעון להעתקת מרכז החיים לחו"ל.
- נטל השכנוע עליכם – הוכחת מרכז החיים מוטלת עליכם. הקפידו לייצר (ולא רק לשמור) עדויות לכך.
- עקביות בפוזיציה – אם הפוזיציה שלכם היא שמרכז החיים שלכם עבר לחו"ל ממועד מסויים, רצוי שתהיו עקביים בפוזיציה זו (על כל המשתמע ועד הפרטים הקטנים) הן מול מס הכנסה והן מול הביטוח הלאומי. אמינות וקוהרנטיות עשויים להכריע.
- גמישות במבחן מרכז החיים – בפרשת אילה נווה ביה"ד ציין כי בכל הנוגע לאנשים מבוגרים (ולצורך זכאותם לקבל קצבת זקנה) יש להתגמש במבחן התושבות. ישנם גורמים נוספים שניתן לחשוב עליהם שבעטיים תופעל גמישות כזו. עקרונית, מבחן מרכז החיים מיושם ממילא בגמישות, בכל מקרה לפי גופו.
- פיצול תא משפחתי – במישור מס הכנסה הוכרו מקרים של פיצול התא המשפחתי לצורך מבחן מרכז החיים (פרשת ספיר למשל). למרות זאת פקידי הביטוח הלאומי נוקשים בעניין זה. אך בפרשת אילה נווה ביה"ד פיצל בפועל את התא המשפחתי גם לעניין הביטוח הלאומי. הוא קבע כי "לא הוכח כי בני הזוג חייבים להיות בהכרח מוכרים באותו מעמד אצל הנתבע".
- ניתוק אוטומטי מול ניתוק יזום – אמנם הביטוח הלאומי ינתק את תושבותכם באופן אוטומטי בחלוף כחמש שנים, ואמנם אין דרישה חוקית לדווח/לאשר/להודיע לביטוח הלאומי על ניתוק התושבות. אך ברוב המקרים אין להסתמך על כך. מומלץ לנתק את התושבות באמצעות פניה יזומה.
- דמי ביטוח מינימליים – לשנת 2025 סכום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות המינימליים הוא 250 ₪ לחודש בלבד. אך זה נכון רק לתושב ישראל שאין לו הכנסה בכלל, לא בישראל ולא בחו"ל. מי שמפיק הכנסה בחו"ל, ועדיין נחשב תושבת ישראל, לא זכאי לשלם דמי ביטוח מינימליים. עליו לשלם דמי ביטוח בשיעור של 12.17% מסך הכנסתו.
- לא כל מה שאומר (ואפילו כותב) הפקיד נכון – פרשת אריה מיזל אומרת לכם משהו? (קראו בהרחבה כאן). אמ;לק: גם אם פקיד המל"ל הבטיח לכם בכתב שבעוזבכם את ישראל תשלמו רק דמי ביטוח מינימליים, אל תסמכו על זה! החוק, כאמור, שונה, וההסתמכות על הנחיה, גם אם היא כתובה, לא תעזור לכם.
- המידע זורם ממס הכנסה לביטוח הלאומי – המערכת מאורגנת כך שהמידע של הביטוח הלאומי ביחס להכנסה החייבת השנתית שלכם, מגיע ממס הכנסה. אם מס הכנסה לא יודע – גם הביטוח הלאומי לא יודע. חשוב להכיר את זה ברמה הפרקטית, אך חשוב עוד יותר לפעול על פי החוק.
- ביטוח כפל לא יוחזר (ברוב המקרים) – בניגוד למס הכנסה, אם המוסד לביטוח לאומי יראה בכם תושבי ישראל ותאלצו לשלם ביטוח לאומי בישראל, לא תקבלו זיכוי (במרבית המקרים) בגובה הביטוח הלאומי ששילמתם במדינה הזרה.
- וקטורים הפוכים – ברמת הנטייה הפרקטית: מס הכנסה יטה להשאיר אתכם תושבי ישראל ככל יכולתו (כי הוא רוצה למסות אתכם), ואילו הביטוח הלאומי עשוי לעיתים דווקא לעשות הפוך (כי הוא לא רוצה לכסות ביטוחית מי שאינו תושב). חשוב להכיר נטיות אלה, אך עוד יותר חשוב להבין שבסוף החוק (ומבחן מרכז החיים) הוא היחיד שקובע!
- מבחן מרכז החיים יכריע גם אם הנישום הצהיר אחרת – בפרשת זנדר, שני בניה"ז הצהירו בכתב כי הם מבקשים לשמר את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי ואף שילמו דמי ביטוח מינימליים. הם טענו שלא הבינו כי זה משליך על מבחן תושבותם. התנהלות זו לא מנעה מביה"ד מביה"ד לקבוע כי הם תושבי חוץ למרות זאת (המבחן המכריע הוא מרכז החיים והוא מצוי היה בחו"ל).
- עצם התשלום לביטוח לאומי לא מעיד על תושבות ישראלית – כאמור, המבחן היחיד הוא מבחן מרכז החיים. הפסיקה (למשל בעניין זנדר) אישרה מעמדו של אדם כתושב חוץ, גם אם שילם דמי ביטוח לאומי בישראל.
- אינך תושב? דמי ביטוח לאומי ששילמת יוחזרו לך – הפסיקה (למשל בעניין זנדר) קבעה כי דמי ביטוח ששולמו בישראל על ידי מי שנקבע שהוא תושב חוץ יוחזרו לו.
- תושבות כפולה – לעניין מס הכנסה לא מקובל שאדם יהיה תושב לצורכי מס בשתי מדינות. בפרשת אילה נווה ביה"ד ציין כי ניתן לראות בנישומה תושבת ישראל לצורכי הביטוח הלאומי לצד היותה תושבת ארה"ב (יש להתייחס לסוגיה זו בזהירות הנדרשת; ייתכן שגילה המתקדם של הנישומה השפיע על ההכרעה).
- אל תתנתקו לפני שיש לכם ביטוח חילופי – ביטוח לאומי וביטוח בריאות קריטיים בעיקר למקרים קיצוניים. לפני שאתם מנתקים את הביטוח הלאומי באופן יזום, או לפני שהמל"ל יעשה זאת בחלוף כחמש שניםפ, דאגו לביטוח חילופי לכם ולבני משפחתכם.
זכרו, ניתוק התושבות הן מול מס הכנסה והן מול מס הכנסה, הוא עניין מורכב שמחייב הכרת החוק והפסיקה העדכנית, תכנון מוקדם ונקיטת פעולות נכונות. גשו להתייעץ!
משרדנו הנו בעל ניסיון של 25 שנה בסוגיות של קביעת תושבות, למבצעי רילוקיישן ולתושבים חוזרים ולעולים חדשים. אנו עומדים לרשותכם.