הכנסות שכר דירה מחוץ לישראל בידי עצמאי

נניח יחיד תושב ישראל, עצמאי, אשר מפיק הכנסה משכר דירה מחוץ לישראל (ליחיד גם כמה דירות מושכרות בישראל). כיצד תמוסה הכנסה זו בישראל? ראשית, יש תמיד לתת את הדעת, כי גם אם מדובר בהכנסה זרה משכ"ד, היא עשויה להיחשב כהכנסה מעסק בידי הנישום, בין היתר נוכח העובדה כי גם בארץ הוא משכיר נכסים. שאלה זו ראויה לבירור נפרד. לצורך דיוננו, נניח כי מדובר בהכנסה מדמי שכירות מחו"ל שאיננה הכנסה מעסק, אשר באה במסגרת סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). אנו עוסקים בעצמאי, שהנו נישום החייב, גם ללא ההכנסות…

סגור לתגובות על הכנסות שכר דירה מחוץ לישראל בידי עצמאי

מיסוי בינלאומי – הגם מיסוי הוא עניין של גיאוגרפיה?

כיצד תמוסה הכנסתו של טייס? בעקבות פרשת בר רפאל  האם טייס, תושב ארה"ב, אשר עובד כשכיר בחברת אל-על הישראלית, חייב במס בישראל על הכנסתו? נשמע פשוט? ובכן, לא ממש. נציג את הרקע לניתוח השאלה: לאחר רפורמת 2003, תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסתו המופקת בכל רחבי העולם. לעומת זאת, תושב חוץ, חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסה שהפיק בתחומי ישראל. הטייס דנן, תושב חוץ הוא, ולכן רק אם ייקבע כי הכנסתו מופקת בתחומיה של ישראל, הוא יחוב במס בישראל. מאז 2003, ישראל אמצה "כללי מקור" ברורים שתפקידם להצמיד לכל מקור הכנסה…

יש 2 תגובות

הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

בעקבות פרשת ז'וז'ו אביסרור מיסוי מקרקעין, פיצול נכסים, ירושה,פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, מיסוי פעולות לא חוקיות המתפרנס משידול לזנות, השולח ידו בגניבה, המקבל שוחד או העוסק בהימורים לא-חוקיים – כל אלה ויתר המתפרנסים מפעילות לא-חוקית, חייבים לשלם מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיהם. אמנם, חיובן במס של הכנסות מפעילות לא-חוקית עלול להתפרש כמתן לגיטימציה לפעילות זו, אולם הגישה שהתקבלה בארץ היא למסותן בכל זאת, בבחינת "לא יצא חוטא נשכר". אלא שמן הצד השני של המתרס, הוצאות שהוצאו לשם הפקת ההכנסה הלא-חוקית או הוצאות הנגועות באי-חוקיות בעצמן (תשלום שוחד, תשלום "דמי-חסות"),…

סגור לתגובות על הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

תנו לבכם למע"מ – הן בהסכמים והן בהליכים משפטיים

בעקבות פרשת אבנר כהן נ' המשביר לצרכן (ע"א 1113/09) מע"מ , הסכמים, שכר טרחת עו"ד,  הוצאות משפט, תקנות סדר הדין האזרחי חזקה שהשתרשה בהלכה הפסוקה היא, כי בהיעדר הוראה אחרת בחוזה, יש לראות את מחיר העסקה כמחיר הכולל את רכיב המע"מ. חזקה זו יושמה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בפרשת אבנר כהן נ' המשביר לצרכן. באותה פרשה, "המשביר הישן" נמכר באמצעות מפרקו ל"משביר החדש", תמורת 24 מיליון ש"ח, שהוזרמו לקופת הנושים. מסמכי עסקת הרכישה "שָתקו" ביחס למרכיב המע"מ. המפרק דרש (תחילה מביהמ"ש המחוזי וכנשנדחה, ערער לביהמש"ע) שעל סכום התמורה הנ"ל יתוסף…

סגור לתגובות על תנו לבכם למע"מ – הן בהסכמים והן בהליכים משפטיים

מענקים לעובדים בגין שינוי מבנה בחברה – פיצוי הוני ולא פירותי

בעקבות פרשת חיים ניסים (ע"מ 589/08) שינויי מבנה, מענקי הפרטה, פיצויים, יחסי עבודה , סיווג הכנסה ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפי כב' הש' סוקול , קבע בפסיקה תקדימית: מענקים המשולמים על ידי המדינה לעובדים בתמורה על וויתור זכותם להתנגד לשינוי מבני (פיצול או הפרטה ) ולדרוש המשך העסקתם ע"י המדינה, הם תקבולים הוניים הנתונים למס רווחי הון, ואינם הכנסת עבודה הנתונה לשיעור מס שולי ומקימה גם חובת ניכוי במקור אצל המעביד . ככלל, פיצויים בגין פגיעה בהכנסה כלשהי או ויתור על יה יסווגו אצל המקבל לצורך מס , על פי טיבה של אותה…

סגור לתגובות על מענקים לעובדים בגין שינוי מבנה בחברה – פיצוי הוני ולא פירותי