אמנות המס של ישראל מנוסחות בעברית, באנגלית ובשפת המדינה המתקשרת האחרת. אם אין זהות בין הנוסחים השונים איזה נוסח יכריע?

לעיתים, המשמעות המשפטית של סעיף החוק תילמד מהפיסוק (ומאביזרי חקיקה נוספים כמו כותרת החוק, חלוקה לסעיפים ולסעיפי משנה). אמנם אם תכלית החוק תסתור את המשמעות המיוחסת לו על פי פיסוקו, תגבר בדרך כלל התכלית. אך לעיתים - כפי שמצא בית המשפט במדינת מיין שבארה"ב - הפיסוק יכריע

האם "יחסים מיוחדים" בין מוכר וקונה נושאים פוטנציאל שלילי, של התחמקות ממס, כמתבטא בהגדרה "שווי", או שמא ההיפך מכך: דווקא בעטיים מוצדקות העברות ללא תמורה כעולה מסעיף 62 הקובע פטור ממס בהעברות בין קרובים?

בשונה מרובן המכריע של מדינות העולם, ארה"ב ממסה על בסיס אזרחות. שיטה "משונה" זו מופנמת לתוך האמנה בין ישראל לארה"ב (סעיף ה-saving clause), ויוצרת מצבים מעניינים, כפי שמוכיח המקרה של מר אלעזר קול

בית המשפט העליון: "ההנחה כי תשלום דמי חכירה לשיעורין מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר, היא בבחינת פיקציה על פיקציה שבנסיבות העניין יש להישמר מפניה"

מס יציאה מוטל על אדם שמנתק תושבותו הישראלית והוא נועד להבטיח כי ישראל תזכה למסות את עליית ערך נכסי האדם שטרם מוסתה. בפסק הדין בעניין קניג מנותח המתח שבין מס היציאה להוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב. נקבע כי הוראות מס היציאה אינן סותרות את האמנה, ואף הוצגו פתרונות למניעת מיסוי כפל במקרה זה

האם בית המשפט רשאי להתחשב בראיות שאינן קבילות בבית המשפט? נשמע כמו להרים עצמך בציציות ראשך? ובכן, מסתבר שזה אפשרי, לפחות בכל הקשור לערעורי מס הכנסה ומע"מ

החל מינואר 2018, כללי חישוב המס לגבי אלה הנשלחים לעבוד בחו"ל מושווים לכללי המס השגרתיים. תיקון החקיקה נועד לתקן עיוותים היסטוריים

הסטנדרט היחיד שעל פיו יש לבחון אם הכנסה מהשכרת דירות הנה הכנסה פסיבית או שמא הכנסה מעסק, הנו הסטנדרט שנקבע בפסיקה, בדמות מבחני העסק. קביעת מסמרות כפי שמתיימרת טיוטת החוזר לעשות פשוט אינה עומדת בקנה אחד עם סטנדרט זה, אשר בכוונה נותר גמיש

סבך החקיקה הרלוונטית, והיעדר קרקע מוצקה לפרשנות הוראות הדין הביאו לכך כי הדיון בחבות במס בפעילות נוסטרו (מסחר עצמי בניירות ערך) מורכב למדי. לדעתנו, יש לראות בהגדרות חוק מע"מ כמוציאות מכר ניירות ערך (לרבות נוסטרו) מתחולת החוק וגם אין לקבל את גישת רשות המסים שלפיה פעילות נוסטרו באה בגדרי "מוסד כספי". מסקנתנו זו אינה משתנה נוכח פסק הדין בעניין אקוויטס ואף מתחזקת לאור הפסיקה האחרונה בעניין טריידומטיקס

סבך החקיקה הרלוונטית, והיעדר קרקע מוצקה לפרשנות הוראות הדין הביאו לכך כי הדיון בחבות במס בפעילות נוסטרו (מסחר עצמי בניירות ערך) מורכב למדי. לדעתנו, יש לראות בהגדרות חוק מע"מ כמוציאות מכר ניירות ערך (לרבות נוסטרו) מתחולת החוק וגם אין לקבל את גישת רשות המסים שלפיה פעילות נוסטרו באה בגדרי "מוסד כספי". מסקנתנו זו אינה משתנה נוכח פסק הדין בעניין אקוויטס ואף מתחזקת לאור הפסיקה האחרונה בעניין טריידומטיקס

בית המשפט העליון בפרשת ביטס אוף גולד מסמן את תחילת הדרך בעצירת "דהרת הסוסים" של הבנקים שמסרבים באופן גורף וללא שיקול דעת נקודתי לאפשר פעולות בחשבונות הבנק (או אף לפתוח חשבון בנק)

"לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם" (בית המשפט העליון)

טופס הדיווח החדש שפרסמה רשות המסים, אשר מחייב מבצעי רילוקיישן לדווח על עמדה כי מרכז חייהם מחוץ לישראל במידה ומתקיימת בהם אחת מחזקות משך השהייה מחייב שימת לב לכמה סוגיות מהותיות

נוהל הגילוי מרצון החדש, במתכונתו האנונימית, יפוג בסוף השנה. נותרו חודשים ספורים לחלון ההזדמנויות

כיצד תמוסה הכנסה מפנסיה שמקבל בישראל אדם שעבד שנים ארוכות מחוצה לה, כתושב חוץ, ועלה (או שב) ארצה? האם למדינת המושב הקודמת שלו זכות מיסוי, או שמא זכות המיסוי שמורה לישראל בלבד, כמדינת מושבו החדשה?

החלטת המיסוי שפורסמה איננה נורמה המחייבת את כלל ציבור הנישומים אך העובדה כי רשות המסים ביקשה לפרסם החלטה זו מאותת לגבי גישתה בפרשנות הדין. לדעתנו, קיים פער כה גדול בין הוראות הדין ביחס לקביעת התושבות ומועד ניתוקה ובין הוראותיה של החלטות המיסוי וראוי היה כי רשות המסים בהחלטות המיסוי שלה תנהג באופן ההולם את הקו שמתווה הדין (החוק והפסיקה) ולא תייצר דין מקביל חובת ההגינות המוטלת על רשות המסים, כעל כל רשות מנהלית אחרת, הנה מוגברת. חובה זו מחייבת אימוץ אמות מידה שוויוניות ובלתי שרירותיות, ההולמות את לשון החוק ותכליתו, כפי שהתפרש על ידי בתי המשפט בישראל.