כל מה שצריך לדעת על תזכיר החוק החדש שמבקש לבטל את הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וותיקים, כמו גם לקבוע חובת דיווח לחברות תושבות חוץ שמנוהלות על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק
איתן אסנפי לרדיו YNET: חשיפת המס המרכזית לנווד הדיגיטלי היא נטל ההוכחה
בראיון למאקו התייחס עו"ד אסנפי למיסוי ישראלים העובדים מחוץ לישראל
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק בניגוד לעמדת רשות המסים ובניגוד לפסיקות קודמות: רכישה עצמית של מניות שאיננה פרו-רטה איננה מהווה דיבידנד אצל בעלי המניות הנותרים. בית המשפט מדגיש את עיקרון המימוש, ומזכיר: חובה על מתכנני המס לעצב את העסקאות של לקוחותיהם באופן דל מסים
חוק עידוד השקעות הון הנו אחד החוקים החשובים בישראל, המעודדים השקעות בתשתיות ישראליות, תוך מתן הטבות לרבות הטבות מס. חשוב להכיר את עיקריו המובאים להלן בתמצית (נכון לשנת 2020)
כיצד ימוסו תשלומים (פנסיה, קצבה) המשולמים לתושב ישראל מקופה מחוץ לישראל? מה לאמנה למניעת כפל המס יש לומר על זה, וכיצד העובדה כי נשמרה האזרחות האמריקאית משפיעה על תשלום המס?
חובת ניכוי המס במקור היא עצמאית מחובת המס המוטלת על הנישום. בתנאים הקבועים בסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, על הצווים והתקנות שיצאו מכוחו, או בסעיף 170 לפקודה, המנכה (מעביר ההכנסה) חייב לנכות במקור את המס שהנעבר (מקבל ההכנסה) חייב בו. אחרת, הוא נתון לסנקציות אזרחיות ופליליות
הדיון המבקש לחלק את עוגת המס בין מדינת המקור למדינת המושב עוסק אך ורק בשני אלה: מקום מושבו של הנישום מחד, ומקום הפקת ההכנסה מאידך. כל אמנות המס נעות על ציר דו-קוטבי זה. מקום הקבלה של ההכנסה בפועל, אחריו מתחקה החלטת המיסוי, פשוט אינו רלוונטי
בהסדרי קוסט פלוס של חברות מו"פ בישראל מול חברות האם האמריקאיות יש להכליל בבסיס העלות גם עלות הקצאת אופציות לעובדים. בפסק דין מפרי עטו של בית המשפט העליון, דן בית המשפט בנקודת ההשקה שבין אחת מהסוגיות החמות בעולם המיסוי הבינלאומי (מחירי העברה) ובין תחום האופציות לעובדים הנפוץ כל כך בעולם ההיי-טק
החל מינואר 2018, כללי חישוב המס לגבי אלה הנשלחים לעבוד בחו"ל מושווים לכללי המס השגרתיים. תיקון החקיקה נועד לתקן עיוותים היסטוריים
טופס הדיווח החדש שפרסמה רשות המסים, אשר מחייב מבצעי רילוקיישן לדווח על עמדה כי מרכז חייהם מחוץ לישראל במידה ומתקיימת בהם אחת מחזקות משך השהייה מחייב שימת לב לכמה סוגיות מהותיות
החלטת המיסוי שפורסמה איננה נורמה המחייבת את כלל ציבור הנישומים אך העובדה כי רשות המסים ביקשה לפרסם החלטה זו מאותת לגבי גישתה בפרשנות הדין. לדעתנו, קיים פער כה גדול בין הוראות הדין ביחס לקביעת התושבות ומועד ניתוקה ובין הוראותיה של החלטות המיסוי וראוי היה כי רשות המסים בהחלטות המיסוי שלה תנהג באופן ההולם את הקו שמתווה הדין (החוק והפסיקה) ולא תייצר דין מקביל חובת ההגינות המוטלת על רשות המסים, כעל כל רשות מנהלית אחרת, הנה מוגברת. חובה זו מחייבת אימוץ אמות מידה שוויוניות ובלתי שרירותיות, ההולמות את לשון החוק ותכליתו, כפי שהתפרש על ידי בתי המשפט בישראל.
אחת מהשאלות הנפוצות שאנו נשאלים בידי ישראלים העומדים לפני רילוקיישן או במהלכו, היא מה לגבי מיסוי רווחי הון מניי"ע בישראל, או אופציות שקבלו ממעבידם הישראלי בטרם עברו לחו"ל. ככלל, יחיד חייב במס בישראל, על פי הדין הפנימי, בשני אופנים: (א) בשל היותו תושב ישראל, ואז הוא ממוסה על בסיס כלל עולמי – על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל; (ב) בשל הפקת הכנסה בתחומי ישראל, שכן גם תושב חוץ חייב במס על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בתחומי ישראל . כמובן, ככל שהיחיד (על אף שביצע רילוקיישן) נחשב תושב ישראל לצרכי…
לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה). מבוא אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה. לצד…
יש לשים לב תמיד לכך שמה שנמסר לכם על ידי פקידי המדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי) אכן הולם את הדין. מר מיזל פנה למוסד לביטוח לאומי בשאלה, קבל תשובה, ולמזלו היא הייתה בכתב
כפי שהצגנו בפוסט קודם, תאגיד מסוג LLC (הנפוץ בארה"ב) ממוסה באופן שהכנסותיו מיוחסות לחברים בו. גם גורמים שאינם תושבי ארה"ב רשאים להיות חברים בתאגידי LLC בארצות הברית, ואכן, קיימים ישראלים רבים המחזיקים בשיעורים כאלה ואחרים בתאגידי LLC בארה"ב. חוזר מס הכנסה שמספרו 5/2004, מאפשר לנישום תושב ישראל לדווח על הכנסות ה-LLC המיוחסות לו באופן שוטף, ובמקביל ליהנות מזיכוי המס ששילם בארה"ב. מטרת החוזר הייתה למנוע מצבים שבהם ייגבה מס כפול. בארה"ב מיסוי של התושב הישראלי נעשה כאמור באופן שוטף בכל שנה, על ההכנסות המיוחסות לו. זאת, גם אם ההכנסות הללו לא חולקו…
1. מבוא המחלוקת בפסק הדין נסובה בעיקרה בשאלה מהו שווי השוק שיש לייחס לעסקה שערכו צדדים קשורים, אותה הגדירו כעסקת מכירת טכנולוגיה; נקבע, כי הערך הסינרגטי בעסקה הנו חלק משווי השוק שלה. כן נקבע, כי העברת פונקציית כח האדם כמכלול, מהווה אף היא נכס שנמכר במסגרת אותה עסקה. נדמה, כי על אף היותה של העסקה חוסה בכנפיה של הוראת סעיף 85א לפקודה העוסק במחירי העברה, הקביעות המשמעותיות בפסק הדין עשויות להיות רלוונטיות גם לעסקות מכר בשוק המקומי. ג'יטקו (המערערת באותה פרשה) הנה חברה תושבת ישראל שעוסקת בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד…
חוזר חדש של רשות המסים סוקר את היבטי המס של שני מנגנונים מקובלים בתעשיית ההייטק אשר משמשים מייסדים או עובדי מפתח, משקיעים ורוכשים, בעיקר בחברות הזנק. מנגנונים אלו מוחלים על מניות, אשר הנן בבעלותם של המייסדים ממועד הקמת החברה או מקורן בהענקות תחת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה