חוק עידוד השקעות הון הנו אחד החוקים החשובים בישראל, המעודדים השקעות בתשתיות ישראליות, תוך מתן הטבות לרבות הטבות מס. חשוב להכיר את עיקריו המובאים להלן בתמצית (נכון לשנת 2020)
כשמוכרים מקרקעין יש להתחשב במרכיב הפחת שניתן היה לדרוש בגינו בשוטף. בית המשפט העליון קובע, בפסיקה חדשה, באילו מקרים ינוכה הפחת שניתן היה לדרוש משווי הרכישה ובאילו מקרים לא
Israel offers some major tax incentives for foreign residents investing in Israel. Israel is the only country in the western world that offers extraordinary tax incentives to newcomers. In this clip adv (cpa) Eitan Asnafy provides some brief review of some of the most attractive Tax incentives Israel offers to foreign investors and newcomers
רילוקיישן (ניתוק תושבות) הוא הליך מורכב גם במישור המיסויי. בית הדין הארצי לעבודה הפך לאחרונה את החלטת בית הדין האזורי, אישר למוסד לביטוח לאומי לגבות דמי ביטוח מאדם שביצע רילוקיישן, ודחה טענות בדבר שיהוי והסתמכות על מסמך בכתב
ועדת הערר הכריעה כי הקניית נכסי מקרקעין בישראל לנאמנות אינה אירוע מס ולכן אינה חייבת במס שבח ובמס רכישה. פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה חולש גם על חוק מיסוי מקרקעין והוראותיו
חובת ניכוי המס במקור היא עצמאית מחובת המס המוטלת על הנישום. בתנאים הקבועים בסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, על הצווים והתקנות שיצאו מכוחו, או בסעיף 170 לפקודה, המנכה (מעביר ההכנסה) חייב לנכות במקור את המס שהנעבר (מקבל ההכנסה) חייב בו. אחרת, הוא נתון לסנקציות אזרחיות ופליליות
קבלת טובת הנאה או מתנה איננה אומרת בהכרח כי אין לכך השלכות מיסוי, הן בצד הנותן והן בצד המקבל. המאמר מציג כמה קווים מנחים למיסוי טובות הנאה נוכח הפסיקה האחרונה
המציאות מוכיחה כי פעמים רבות הפרוצדורה המשפטית מכתיבה את התוצאה לא פחות מהדין המהותי. בפרשת בר רפאלי קבע הש' בורנשטיין כי נטל השכנוע בשאלת מרכז חייו של הנישום (ניתוק תושבות) מוטל על הנישום, בין אם מתקיימת בו חזקה ביחס לימי השהייה בישראל ובין אם לאו. במאמר זה נציג עמדה שונה - הנטל מוטל על הנישום רק אם התקיימה בו חזקה, ובכל מקרה אחר הוא מוטל דווקא על פקיד השומה
בית המשפט העליון: לא ניתן לסטות מהנוסחה הקבועה בתקנות שווי השימוש ברכב לשם חישוב ההטבה לעובד. אין מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, ובמקרה זה יש להעדיף את הוודאות המשפטית והיעילות בגביית המס על פני גביית מס אמת מדויק מכל נישום ונישום
בית המשפט המחוזי לא קבל את טענתה של בר רפאלי כי מרכז חייה הועתק מישראל בשנים 2009 ו-2010. נושא תושבות היחיד לצורכי מס הוא אחד מהנושאים החשובים במיסוי הבינלאומי ונדמה כי ניתוח ביקורתי של פסק הדין, לכל הפחות ביחס להשלכותיו על מקרים נוספים, הנו מתחייב
לא רק שתכנון מס אינו בלתי לגיטימי כשלעצמו – אלא שהזכות לתכנון מס אף הוכרה כחלק מזכות הקניין של הנישום, ובנסיבות מסוימות תכנון מס עשוי לקדם מטרות חיוביות שהמחוקק ביקש לעודד באמצעות תמריץ מס
הדיון המבקש לחלק את עוגת המס בין מדינת המקור למדינת המושב עוסק אך ורק בשני אלה: מקום מושבו של הנישום מחד, ומקום הפקת ההכנסה מאידך. כל אמנות המס נעות על ציר דו-קוטבי זה. מקום הקבלה של ההכנסה בפועל, אחריו מתחקה החלטת המיסוי, פשוט אינו רלוונטי
חז"ל הורו "ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם". שינוי עמדות משפטיות מוכר ומקובל, ושופט שהביע עמדתו בספר שכתב, כמו בדיון שערך, אינו מנוע מלדון בסוגיה זו
בית המשפט קבע כי החלטת הבנק לסגור את חשבונותיהם של התובעים אינה סבירה, ולכן בטלה. מדובר בצעד חשוב בשרטוט האיזון הראוי בין חובות הבנק כלפי הלקוח ובין חובותיו על פי הנורמות שתכליתן מניעת הלבנת הון ומניעת אי תשלום מס
החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקפו בינואר 2019. אמנם הסנקציות בצד החוק אינן מופעלות עד לספטמבר 2019 אלא אם כן קבל המפר התראה בכתב וחזר על ההפרה. עם זאת, כדאי מאד להכיר את הוראותיו של החוק היטב ולהיערך
האם "יחסים מיוחדים" בין מוכר וקונה נושאים פוטנציאל שלילי, של התחמקות ממס, כמתבטא בהגדרה "שווי", או שמא ההיפך מכך: דווקא בעטיים מוצדקות העברות ללא תמורה כעולה מסעיף 62 הקובע פטור ממס בהעברות בין קרובים?
בית המשפט העליון: "ההנחה כי תשלום דמי חכירה לשיעורין מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר, היא בבחינת פיקציה על פיקציה שבנסיבות העניין יש להישמר מפניה"
האם בית המשפט רשאי להתחשב בראיות שאינן קבילות בבית המשפט? נשמע כמו להרים עצמך בציציות ראשך? ובכן, מסתבר שזה אפשרי, לפחות בכל הקשור לערעורי מס הכנסה ומע"מ
הסטנדרט היחיד שעל פיו יש לבחון אם הכנסה מהשכרת דירות הנה הכנסה פסיבית או שמא הכנסה מעסק, הנו הסטנדרט שנקבע בפסיקה, בדמות מבחני העסק. קביעת מסמרות כפי שמתיימרת טיוטת החוזר לעשות פשוט אינה עומדת בקנה אחד עם סטנדרט זה, אשר בכוונה נותר גמיש
"לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם" (בית המשפט העליון)
בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי: הכנסותיהם של לשם ובירן מדמי שכירות אינה הכנסה פסיבית הזכאית לשיעור מס מוטב אלא הכנסה עסקית שתמוסה בשיעור מס שולי
ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק). כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך. לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל…
1. מבוא חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 בנושא: רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין (להלן –"החוזר") דן בכללים להכללת "רווחי אקוויטי" בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רווחים ראויים לחלוקה" או "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה") בחלופה המיסויית, לאור פס"ד ז'ורבין וביישומם בפועל. החוזר עוסק ברווחי אקווטי אשר נרשמו בספרי החברה המחזיקה שמניותיה נמכרו (להלן –"החברה המחזיקה") וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות"). קובע החוזר, בעקבות פרשת ז'ורבין, כי אותם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), יכללו בחישוב הררל"ים…
מיסוי "חברות ארנק" – תמצית הוראות החקיקה המוצעת הוספת סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי הטבות שניתנות לבעל מניות מהותי או קרובו (כמוגדר בסעיף 88), על ידי חברה בהחזקתו. האירוע: במשיכה של כספים מהחברה (הלוואה, ואפילו ערובה שהעמידה החברה כבטוחה לטובתו, חוב אחר) – ייווצר מועד חיוב במס בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו. מוגבל לסכומים מעבר לסכום מצטבר של 100,000 ₪ (ביום כלשהו בשנת המס ובזו שלפניה) ב"משיכה מהחברה" בדמות העמדת נכס (דירה[1] על תכולתה, תכשיט, חפץ אומנות, כלי טיס או שיט לצרכיו הפרטיים, נכס אחר שקבע שר האוצר…
מיסוי חברות ארנק ס' 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 יוצר מהפכה במיסוי חברות בישראל. לחצו כאן - לתיאור מקיף וממצה ומפורט של טכניקת המיסוי רקע ומבוא התאגיד, החברה, הנו אישיות משפטית נפרדת. היא בעלת זכויות וחובות משפטיות עצמאיות. היא נפרדת מבעליה. במקרים חריגים, החוק מאפשר הרמת מסך, כלומר "השקפת" התאגיד כדי להגיע לבעל המניות. זאת, במקרים שיש ניצול לרעה בדרך כלל, תוך שימוש במסך ההתאגדות לשם התחמקות מאחריות. הרמת המסך מאפשר תביעה ופנייה ישירות לבעלי המניות. גם לצורכי מס, החברה הנה נישום עצמאי,…