תושבות התאגיד (שליטה וניהול) – ישראל ואמנות המס

על פי הדין הפנימי בישראל, חברה תושבת ישראל (התאגדה מישראל ו/או השליטה והניהול על עסקיה מופעלים מישראל) חייבת במס בישראל על כלל הכנסותיה ברחבי העולם, בין הכנסות אקטיביות ובין הכנסות פסיביות. אלא שישראל איננה לבד בזירה העולמית. אם חברה, תושבת ישראל, מפיקה הכנסה בתחומיה של מדינה אחרת, הרי המדינה האחרת עשויה לראות לעצמה זכות מיסוי ביחס להכנסה שהופקה בתחומיה. מדובר במתח הקלאסי שבין מדינת המושב (ישראל במקרה הזה) למדינת המקור (שבשטחה הופקה ההכנסה). ללא הסדר בילטרלי (אמנה למניעת כפל מס) או הוראה בדין הפנימי של מדינת המושב (הוראת זיכוי בגין מס זר)…

סגור לתגובות על תושבות התאגיד (שליטה וניהול) – ישראל ואמנות המס

מיסוי באווירה אולימפית

כיצד ממוסים ספורטאים מקצוענים? ספורטאי מקצוען, מטבעו, פועל ברחבי העולם. הוא אינו מוגבל כמובן למדינת מושבו. שחקנים בענפי הספורט הקבוצתיים (כדורגל וכדורסל, למשל), משתלבים תדיר בשורותיהם של קבוצות ומועדוני ספורט במדינות שאינן מדינת מושבם. ספורטאים אחרים, משתתפים בתחרויות בינלאומיות. הואיל וספורטאים מקצוענים מפיקים הכנסות בכל רחבי העולם ולא בהכרח במדינת מושבם, מתעוררת שאלת מיסויים. מחד, מדינת מושבו של הספורטאי (שפעמים רבות השקיעה משאבים בפיתוחו המקצועי) עשוייה לדרוש לעצמה זכות מיסוי ביחס להכנסות שיפיק בכל רחבי העולם. מנגד, מדינת המקור שבה הופקו בפועל הכנסותיו של הספורטאי, עשויה אף היא לדרוש זכות מיסוי ביחס…

סגור לתגובות על מיסוי באווירה אולימפית

יחסים מיוחדים בקביעת "שווי" או "תמורה" בעקבות פרשות בלפוריה ודנקנר

"מוצע להשמיט את התנאי בדבר השפעתם של יחסים מיוחדים בהגדרות "שווי" ו-"תמורה". התנאי הדורש היעדר השפעה של יחסים מיוחדים על מחיר העסקה לשם קבלת המחיר ההסכמי כבסיס לשומה לא רק שהנו מיותר אלא הוא גם מסכל את תכלית החקיקה. תכליתן של ההגדרות הללו תובטח דיו באמצעות תנאי תום הלב הקיים בהן. ביטולו של תנאי זה (חקיקתית או פרשנית) עשוי לרפא, ולו ברמה הפרקטית, תקלות הנובעות מאי התאמתן של ההגדרות "תמורה" ו-"שווי" לתכנונים מהסוג שהציגו פרשות דנקנר ובלפוריה"

סגור לתגובות על יחסים מיוחדים בקביעת "שווי" או "תמורה" בעקבות פרשות בלפוריה ודנקנר

מיסוי בינלאומי – שכר דירקטורים זרים – הדין הישראלי ואמנות המס

נניח אדם, תושב הודו, המחזיק 90% בחברה תושבת ישראל. האדם משמש דירקטור בחברה הישראלית ולשם כך שוהה בישראל חודש אחד בשנה. האם הוא חייב במס בישראל? האם לאמנת המס בין ישראל להודו השפעה על מיסויו? בראשית הדברים נדגיש, כי מענה מדויק לשאלה כרוך בניתוח פרשני. לכן יש לראות באמור להלן כחומר למחשבה בלבד. במקרים שבהם מתעוררת השאלה, מומלץ כמובן להצטייד בחוות דעת משפטית סדורה המביאה בחשבון את כלל נסיבותיו של המקרה. הנחת היסוד היא כי בעל השליטה הנו תושב הודו. שהותו בישראל (חודש אחד בשנה בלבד) איננה, כשלעצמה, הופכת אותו לתושב ישראל,…

סגור לתגובות על מיסוי בינלאומי – שכר דירקטורים זרים – הדין הישראלי ואמנות המס

תושבות היחיד – דגשים נוכח פסה"ד בעניין ספיר

שאלת מקום תושבותו הפיסקלית של אדם הנה שאלה מורכבת, אשר ביסודה בחינה מדוקדקת של כלל הפרטים העובדתיים הרלוונטיים. זו גם הסיבה, שכל פסיקות בתי המשפט בעניין זה נסובות סביב דיון עובדתי מקיף, המונח על תשתית נורמטיבית שבעיקרה מצויה בהגדרה "תושב" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). להלן כמה נקודות ספציפיות שראוי לדון בהן נוכח הפסיקה האחרונה: העובדה שהנישום עזב את הארץ עם משפחתו הנה מרכיב חשוב בהכרעה ביחס לניתוק תושבותו הישראלית (ראה ע"א 477/02, אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה, מיסים כ/1 (פברואר 2006) ה-1, שם קבע ביהמש"ע…

סגור לתגובות על תושבות היחיד – דגשים נוכח פסה"ד בעניין ספיר

מיסוי השקעה בנדל"ן בקנדה

נניח חברה תושבת ישראל, העוסקת בייזום נדל"ן. לחברה נדל"ן בקנדה שנרכש לשם השקעה. כיצד תמוסינה בישראל הכנסות החברה מנדל"ן זה? המוכר נכס, ובכלל זה נדל"ן בחו"ל, מתחייב במס רווח הון על רווח ההון שהפיק במכירה (ככל שהפיק רווח). בעסקה המתוארת, מתעורר המתח הקלאסי המאפיין עסקאות חוצות גבולות. מצד אחד, המוכר, בעל הנכס ובעל רווח ההון, הנו תושב מדינה א' (במקרה זה ישראל); מצד שני, הנכס, מקור ההכנסה, נמצא בתחומי מדינה ב' (במקרה זה – קנדה). מי הזכאית למס רווח ההון במכירת הנכס? ישראל כמדינת מושבו של המוכר, או שמא קנדה, מדינת המקור,…

סגור לתגובות על מיסוי השקעה בנדל"ן בקנדה

אי מימוש אופציית חכירה עשוי לזכות בהחזרי מס

בעקבות ע"א 10846/06 בזק נ' מנהל מס שבח רחובות ודחיית הבקשה לדיון נוסף מיסוי חכירה,  מיסוי אופציות,  ביטול עסקת מקרקעין,  עסקאות מלאכותיות,  העדפת מס אמת, פרשנות מונחים בדין המס העסקה נפוצה ומוּכרת: א' חוכר מ-ב' מקרקעין (שטח, מבנה, משרדים, מחסן) בד"כ לשם ניהול עסקיו. בוריאציות שונות, ראינו כאלה לאלפים. חכירה לתקופה העולה על 25 שנים, מוגדרת בחוק מיסוי מקרקעין כ-"זכות במקרקעין", לצד הבעלות. משכך, חוזה חכירה לתקופה העולה על 25 שנים, מגבש בד"כ עסקת "מכירה", שבעטייה חייב המחכיר במס שבח (לעיתים במס הכנסה), ואילו החוכר – במס רכישה. ברבות…

סגור לתגובות על אי מימוש אופציית חכירה עשוי לזכות בהחזרי מס

מיסוי חברות זרות; שליטה וניהול ומלאכותיות

בעקבות עמ"ה 1029/00 ניאגו נ' פ"ש כפר סבא תושבות, תאגיד לצורכי מס,  מבחן השליטה והניהול,  תכנוני מס,  עסקאות מלאכותיות  יש הטועים לחשוב, כי חברה שהתאגדה בחו"ל אשר כל הכנסותיה מופקות בחו"ל, "חסינה" ממיסוי ישראלי. האמת שונה. מאז אימצה ישראל את "השיטה הפרסונלית" בשנת 2003, חברה הנחשבת "תושבת" ישראל לצורכי מס, ממוסה בישראל גם בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל. אימתי תיחשב החברה תושבת ישראל? היא תיחשב ככזו, לא רק אם היא התאגדה בישראל, אלא אף אם התאגדה בחו"ל אולם השליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל. לפיכך, לא די בכך…

סגור לתגובות על מיסוי חברות זרות; שליטה וניהול ומלאכותיות

עובדים , מעבידים והניכוי שביניהם

בעקבות בג"צ 1631/08 ניצנים ניהול והשמה בע"מ עובד- מעביד,  ניכוי במקור,  משכורת נטו,  עסקאות נטו,  זכאות ליהנות משינויים בנטל המס  יעקב עובד אצל לבן תמורת משכורת חודשית. ההכנסה ממשכורת שייכת כמובן ליעקב, ולכן הוא אשר חב במס בגינה. אלא שלמען נוחות הגבייה, המס שיעקב חייב בו מנוכה במקור על ידי לבן מעבידו. יעקב אפוא מקבל לידו את סכום משכורתו "נטו" מן המס שהוא מתחייב בו, ואת סכום המס מעביר המעביד (כ"צינור גביה") לרשות המסים. חובת הניכוי במקור על ידי המעביד היא חובה נפרדת מחבות המס (המוטלת על…

סגור לתגובות על עובדים , מעבידים והניכוי שביניהם

המע"מ צובר הכל ?

בעקבות תיקון 41 לחוק מע"מ ו- ע"א 10739/07 רשות המסים נ' קלאב מרקט ואח' מועד החיוב במע" מ,  חובות אבודים וחדלות פרעון,  החזר מס, תשומות בחדלות פרעון, רשות המס כנושה בהסדר נושים ככלל, חוק מע"מ נוטה לאימוץ בסיס הצבירה לשם קביעת מועד החיוב במע"מ. זאת, הן לגבי מכירת נכסים והן לגבי מתן שירותים. לפיכך, במכר טובין חל החיוב במועד מסירת הטובין לקונה, ואילו בשירות (עד לתיקון 41 שיוצג בהמשך, ובמידה רבה גם לאחריו) – עם נתינתו. לכלל זה נקבעו חריגים שונים בחוק או בתקנות. למשל, הפקעה, חילוט או החרמה ממוסים…

סגור לתגובות על המע"מ צובר הכל ?

קיזוז הפסדים עסקיים

בעקבות ע"מ 1257-05 אם.בי.אס אנטילס. אנ. וי נ' פ"ש ת"א- 1 קיזוז הפסדים, " שנת מס ",  ריווח הון בעסק,  מס אמת מטבעם, חיי העסק הם מתמשכים ורציפים. אולם שיטות המס המודרניות "חותכות" או תוחמות את חיי העסק, באופן שרירותי, ל"שנות-מס", ומודדות את תוצאות העסק (רווחיו או הפסדיו) ביחס לכל שנה בנפרד. מנגנון קיזוז הפסדים הוא תוצר המתחייב נוכח "חיתוך" שרירותי זה בחיי העסק. טלו למשל עסק שהפסיד 1000 בשנת-המס 2011 והרוויח 1000 בשנת-המס 2012. השקפה על תוצאות העסק פֵר "שנת-מס", עלולה להביא למיסוי הרווח שנוצר ב-2012. אך ברור כי בראיית…

סגור לתגובות על קיזוז הפסדים עסקיים

מיסוי מיזם אינטרנטי בישראל – היבטי מס הכנסה ומע"מ

 תושב חוץ, הקים מיזם אינטרנטי. במסגרת המיזם, הוא הקים אתר המעניק שירותים לתושבי ישראל, ופתח לשם כך חשבון בנק בישראל. כיצד ימוסה בישראל? האם חייב בדיווח? נבחן סוגייה זו במישור מס הכנסה ולאחר מכן במישור מע"מ. במישור מס הכנסה: תושב חוץ יהיה חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסות שהפיק בתחומי ישראל. כללי המקור שבסעיף 4א לפקודת מס הכנסה, קובעים, ביחס לכל מקור הכנסה, היכן הוא נחשב כמופק. כך נקבע, בסעיף 4א(א)(1), כי הכנסה מעסק תיחשב כמופקת במקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה; וביחס למשלח יד – מקום ביצוע השירות. קביעת…

סגור לתגובות על מיסוי מיזם אינטרנטי בישראל – היבטי מס הכנסה ומע"מ

הכנסות שכר דירה מחוץ לישראל בידי עצמאי

נניח יחיד תושב ישראל, עצמאי, אשר מפיק הכנסה משכר דירה מחוץ לישראל (ליחיד גם כמה דירות מושכרות בישראל). כיצד תמוסה הכנסה זו בישראל? ראשית, יש תמיד לתת את הדעת, כי גם אם מדובר בהכנסה זרה משכ"ד, היא עשויה להיחשב כהכנסה מעסק בידי הנישום, בין היתר נוכח העובדה כי גם בארץ הוא משכיר נכסים. שאלה זו ראויה לבירור נפרד. לצורך דיוננו, נניח כי מדובר בהכנסה מדמי שכירות מחו"ל שאיננה הכנסה מעסק, אשר באה במסגרת סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). אנו עוסקים בעצמאי, שהנו נישום החייב, גם ללא ההכנסות…

סגור לתגובות על הכנסות שכר דירה מחוץ לישראל בידי עצמאי

מיסוי בינלאומי – הגם מיסוי הוא עניין של גיאוגרפיה?

כיצד תמוסה הכנסתו של טייס? בעקבות פרשת בר רפאל  האם טייס, תושב ארה"ב, אשר עובד כשכיר בחברת אל-על הישראלית, חייב במס בישראל על הכנסתו? נשמע פשוט? ובכן, לא ממש. נציג את הרקע לניתוח השאלה: לאחר רפורמת 2003, תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסתו המופקת בכל רחבי העולם. לעומת זאת, תושב חוץ, חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסה שהפיק בתחומי ישראל. הטייס דנן, תושב חוץ הוא, ולכן רק אם ייקבע כי הכנסתו מופקת בתחומיה של ישראל, הוא יחוב במס בישראל. מאז 2003, ישראל אמצה "כללי מקור" ברורים שתפקידם להצמיד לכל מקור הכנסה…

יש 2 תגובות

הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

בעקבות פרשת ז'וז'ו אביסרור מיסוי מקרקעין, פיצול נכסים, ירושה,פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, מיסוי פעולות לא חוקיות המתפרנס משידול לזנות, השולח ידו בגניבה, המקבל שוחד או העוסק בהימורים לא-חוקיים – כל אלה ויתר המתפרנסים מפעילות לא-חוקית, חייבים לשלם מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיהם. אמנם, חיובן במס של הכנסות מפעילות לא-חוקית עלול להתפרש כמתן לגיטימציה לפעילות זו, אולם הגישה שהתקבלה בארץ היא למסותן בכל זאת, בבחינת "לא יצא חוטא נשכר". אלא שמן הצד השני של המתרס, הוצאות שהוצאו לשם הפקת ההכנסה הלא-חוקית או הוצאות הנגועות באי-חוקיות בעצמן (תשלום שוחד, תשלום "דמי-חסות"),…

סגור לתגובות על הסטנדרט הכפול במיסוי פעולות בלתי חוקיות

תנו לבכם למע"מ – הן בהסכמים והן בהליכים משפטיים

בעקבות פרשת אבנר כהן נ' המשביר לצרכן (ע"א 1113/09) מע"מ , הסכמים, שכר טרחת עו"ד,  הוצאות משפט, תקנות סדר הדין האזרחי חזקה שהשתרשה בהלכה הפסוקה היא, כי בהיעדר הוראה אחרת בחוזה, יש לראות את מחיר העסקה כמחיר הכולל את רכיב המע"מ. חזקה זו יושמה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בפרשת אבנר כהן נ' המשביר לצרכן. באותה פרשה, "המשביר הישן" נמכר באמצעות מפרקו ל"משביר החדש", תמורת 24 מיליון ש"ח, שהוזרמו לקופת הנושים. מסמכי עסקת הרכישה "שָתקו" ביחס למרכיב המע"מ. המפרק דרש (תחילה מביהמ"ש המחוזי וכנשנדחה, ערער לביהמש"ע) שעל סכום התמורה הנ"ל יתוסף…

סגור לתגובות על תנו לבכם למע"מ – הן בהסכמים והן בהליכים משפטיים

מענקים לעובדים בגין שינוי מבנה בחברה – פיצוי הוני ולא פירותי

בעקבות פרשת חיים ניסים (ע"מ 589/08) שינויי מבנה, מענקי הפרטה, פיצויים, יחסי עבודה , סיווג הכנסה ביהמ"ש המחוזי בחיפה, מפי כב' הש' סוקול , קבע בפסיקה תקדימית: מענקים המשולמים על ידי המדינה לעובדים בתמורה על וויתור זכותם להתנגד לשינוי מבני (פיצול או הפרטה ) ולדרוש המשך העסקתם ע"י המדינה, הם תקבולים הוניים הנתונים למס רווחי הון, ואינם הכנסת עבודה הנתונה לשיעור מס שולי ומקימה גם חובת ניכוי במקור אצל המעביד . ככלל, פיצויים בגין פגיעה בהכנסה כלשהי או ויתור על יה יסווגו אצל המקבל לצורך מס , על פי טיבה של אותה…

סגור לתגובות על מענקים לעובדים בגין שינוי מבנה בחברה – פיצוי הוני ולא פירותי