האם "יחסים מיוחדים" בין מוכר וקונה נושאים פוטנציאל שלילי, של התחמקות ממס, כמתבטא בהגדרה "שווי", או שמא ההיפך מכך: דווקא בעטיים מוצדקות העברות ללא תמורה כעולה מסעיף 62 הקובע פטור ממס בהעברות בין קרובים?
בית המשפט העליון: "ההנחה כי תשלום דמי חכירה לשיעורין מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר, היא בבחינת פיקציה על פיקציה שבנסיבות העניין יש להישמר מפניה"
האם בית המשפט רשאי להתחשב בראיות שאינן קבילות בבית המשפט? נשמע כמו להרים עצמך בציציות ראשך? ובכן, מסתבר שזה אפשרי, לפחות בכל הקשור לערעורי מס הכנסה ומע"מ
הסטנדרט היחיד שעל פיו יש לבחון אם הכנסה מהשכרת דירות הנה הכנסה פסיבית או שמא הכנסה מעסק, הנו הסטנדרט שנקבע בפסיקה, בדמות מבחני העסק. קביעת מסמרות כפי שמתיימרת טיוטת החוזר לעשות פשוט אינה עומדת בקנה אחד עם סטנדרט זה, אשר בכוונה נותר גמיש
"לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם" (בית המשפט העליון)
בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי: הכנסותיהם של לשם ובירן מדמי שכירות אינה הכנסה פסיבית הזכאית לשיעור מס מוטב אלא הכנסה עסקית שתמוסה בשיעור מס שולי
ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק). כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך. לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל…
1. מבוא חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 בנושא: רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין (להלן –"החוזר") דן בכללים להכללת "רווחי אקוויטי" בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רווחים ראויים לחלוקה" או "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה") בחלופה המיסויית, לאור פס"ד ז'ורבין וביישומם בפועל. החוזר עוסק ברווחי אקווטי אשר נרשמו בספרי החברה המחזיקה שמניותיה נמכרו (להלן –"החברה המחזיקה") וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות"). קובע החוזר, בעקבות פרשת ז'ורבין, כי אותם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), יכללו בחישוב הררל"ים…
מיסוי "חברות ארנק" – תמצית הוראות החקיקה המוצעת הוספת סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי הטבות שניתנות לבעל מניות מהותי או קרובו (כמוגדר בסעיף 88), על ידי חברה בהחזקתו. האירוע: במשיכה של כספים מהחברה (הלוואה, ואפילו ערובה שהעמידה החברה כבטוחה לטובתו, חוב אחר) – ייווצר מועד חיוב במס בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו. מוגבל לסכומים מעבר לסכום מצטבר של 100,000 ₪ (ביום כלשהו בשנת המס ובזו שלפניה) ב"משיכה מהחברה" בדמות העמדת נכס (דירה[1] על תכולתה, תכשיט, חפץ אומנות, כלי טיס או שיט לצרכיו הפרטיים, נכס אחר שקבע שר האוצר…
מיסוי חברות ארנק ס' 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 יוצר מהפכה במיסוי חברות בישראל. לחצו כאן - לתיאור מקיף וממצה ומפורט של טכניקת המיסוי רקע ומבוא התאגיד, החברה, הנו אישיות משפטית נפרדת. היא בעלת זכויות וחובות משפטיות עצמאיות. היא נפרדת מבעליה. במקרים חריגים, החוק מאפשר הרמת מסך, כלומר "השקפת" התאגיד כדי להגיע לבעל המניות. זאת, במקרים שיש ניצול לרעה בדרך כלל, תוך שימוש במסך ההתאגדות לשם התחמקות מאחריות. הרמת המסך מאפשר תביעה ופנייה ישירות לבעלי המניות. גם לצורכי מס, החברה הנה נישום עצמאי,…
בעקבות פרשת פלונית נ' פלוני (ע"מ 4739/15) מפי כב' הש' הנדל בבית המשפט העליון (ניתנה 30.12.2015). דיני המס "מתלבשים" על הדין הכללי ומסדירים את חבויות המס שנוצרות כל אימת שהדין הכללי יוצר "התעשרות ממומשת" אצל אדם. הפעם נדון בסוגיה שבמרובע שבין דיני מתנה, דיני ירושה דיני בנקאות ודיני מיסים. הסכסוך המשפטי: יורשי מנוחה על פי דין – אחותה, אל מול ארבעת אחייניה (ילדי אחיה). המנוחה לא הותירה צוואה. בחזקתה היה חשבון בנק ובו כספים רבים, אליו צירפה את אחותה, כשותפה זמן קצר טרם פטירתה. האחות טענה - המנוחה העניקה לה מתנה עוד…
חוקי המס הם החוקים החשובים ביותר במדינה. הסיבה לכך פשוטה - על בסיסם נגבה רובו המכריע של התקציב העומד לרשותה. חלק ניכר מהוראות פקודת מס הכנסה, או הוראות חוק מיסוי מקרקעין, למשל, הן הוראות אנטי-תכנוניות. הן נעוצות במירוץ "החתול והעכבר" המתקיים לא אחת בין המדינה ובין הנישומים – המדינה מגדירה בסיס מס מסויים, הנישום מתכנן את עסקאותיו באופן שיצאו מבסיס המס הזה, המדינה מנסה לסגור את הפרצה, נוצרת פרצה נוספת, הנישום מבקש להשתמש בה, וחוזר חלילה. מטעמים אלה, חוקי המס הם המתוקנים ביותר במדינה. פקודת מס הכנסה שחוקקה בנוסחה החדש רק בשנת…
פיצוי בגין אי-תחרות (עניין ברנע אבידן וקרינגל) – 5 שופטים: (עליון - כב' הש' עמית): הבחנה בין רווח הון להכנסה פירותית - משל העץ והפירות. דיני המס מבחינים בין הכנסה פירותית ובין הכנסה הונית, או רווח הון. לא תמיד ההבחנה פשוטה ("הבעיה המרכזית בכל תורת מס הכנסה", אלפרד ויתקון "קרן ופירות במס הכנסה" הפרקליט יא 25 תשט"ו).מקור ההכנסה הוא "העץ" ולו הפוטנציאל להניב פירות באופן חוזר ונשנה. הפירות ההלו הם ההכנסה מהמקור (הכנסה הנובעת באופן מחזורי ממקור הכנסה קבוע). לעומת זאת, הכנסה ממכירת העץ עצמו – מקור ההכנסה – היא "הכנסה הונית"…
פסק דין נסים – עליון (הש' נאור, חיות, פוגלמן, ניתן ביום 2.2.2014) פערים בעמדות שלושת השופטים: עובדות: מענק פיצול ומענק הפרטה שקבלו עובדי בז"ן (הייתה חברה ממשלתית) עם פיצולה לשתי חברות, והעברתן לידיים פרטיות. פקיד השומה: הכנסת עבודה, פירותית, סעיף 2(2) לפקודה. העובדים טענו שפיצויים אלה הנם רווח הון בידם. ביהמש"ע הפך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי. השופת נאור: רואה חזקה חלוטה שתשלומים שניתנים במסגרת יחסי עבודה הם הכנסת פירות (ס' 2(2) נהנה מעליונות מובנית; ההגדרה רחבה). כלומר, כלעוד אין הוראה סטטוטורית אחרת, ברגיל יש למסות כל תקבול שניתן במסגרת יחסי עבודה…
לאור פסק הדין בעניין ברנע, אבידן וקרינגל (10.8.2016), ועל רקע פסק הדין בעניין ניסים (2.2.2014), סדרה בת שלושה סרטונים שזה הראשון מביניהם, מסכמת את תמונת המצב המיסויית. המתח הבסיסי בסוגיה המשפטית: עמדת הנישומים היא כי הכנסות שאינן הכנסות משכורת מובהקות, שנובעות מתשלומים אחרים שהם מקבלים ממעבידם (כמו פיצויי הפרטה, פיצויי פיצול, פיצויי אי תחרות) מסווגות כהכנסה הונית – רווח הון החייב במס מוטב של 25% בלבד ( ובעבר אף 20%). לטענתם, ההגדרה "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה היא:"כל זכות או טובת הנאה ראויות או מחוזקות", כולל זכות התחרות במעביד. נכס זה הוא בר…
כידוע, לאחר רפורמת 2003, קובעת פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ("הפקודה"), כי תושב ישראל חייב במס בישראל בגין הכנסה שהפיק בכל מקום בעולם. נכה, שהוכר ככזה על ידי המוסד לביטוח לאומי עשוי להיות זכאי להטבות מס בגין נכותו. על פי סעיף 9(5) לפקודה, נכה שנקבעה לו דרגת נכות של 100% זכאי לפטור ממס בגין הכנסה מיגיעה אישית, וזאת עד לגובה התקרה הנקובה בסעיף, הנגזרת מתקופת הנכות שנקבעה, בזה האופן (הסכומים מתעדכנים, ואלה המוצגים נכונים לשנת המס 2013): * אם נקבעה הנכות לתקופה של 365 ימים או יותר יחול הפטור ביחס להכנסה…
סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 1961 קובע כי תשלום הכנסה חייבת לתושב חוץ ,חייב בניכוי מס במקור (אצל המשלם או האחראי לתשלומה, לרבות בנק) בשיעור של 25%. לכן, העברת כספים באמצעות הבנק לתושב חוץ נתונה לניכוי במקור על ידי הבנק, אשר יבקש להגן על עצמו מהעבירה הפלילית הכרוכה בהיעדר ניכוי מס במקור במקרים המתחייבים. הניכוי במקור משמש כאן כלי גבייה, פרקטי ויעיל, לגביי מראש של חובות מס של נישומים שאינם קשורים לישראל, וקשה יהיה להגיע אליהם בדרך אחרת. ברור אפוא, כי לא כל העברת כספים לחו"ל מהווה "הכנסה", שלא…
דין פנימי ואמנות למניעת כפל מס חברה תושבת ישראל קבלה הלוואה מתושבי חוץ, ומשלמת להם ריבית בגין הלוואה זו. תושבי החוץ מפיקים אפוא הכנסת ריבית, שמשולמת להם על ידי החברה הישראלית. שני מישורי דיון יש כאן: המישור המהותי (מישור החבות במס) והמישור הפרוצדורלי (מישור הניכוי במקור). נדון בשניהם. מישור החבות במס האם הכנסת הריבית שהפיקו תושבי החוץ חייבת במס בישראל, ואם כן – מהו שיעור המס שיחול? בכל ניתוח מיסויי של עסקאות חוצות גבולות (כאן, למשל, עסקת הלוואה בין תושבי חוץ לחברה ישראלית) יש לזהות את "מדינת המושב" (היא המדינה שבה יושב…
כיצד ממוסים ספורטאים מקצוענים? ספורטאי מקצוען, מטבעו, פועל ברחבי העולם. הוא אינו מוגבל כמובן למדינת מושבו. שחקנים בענפי הספורט הקבוצתיים (כדורגל וכדורסל, למשל), משתלבים תדיר בשורותיהם של קבוצות ומועדוני ספורט במדינות שאינן מדינת מושבם. ספורטאים אחרים, משתתפים בתחרויות בינלאומיות. הואיל וספורטאים מקצוענים מפיקים הכנסות בכל רחבי העולם ולא בהכרח במדינת מושבם, מתעוררת שאלת מיסויים. מחד, מדינת מושבו של הספורטאי (שפעמים רבות השקיעה משאבים בפיתוחו המקצועי) עשוייה לדרוש לעצמה זכות מיסוי ביחס להכנסות שיפיק בכל רחבי העולם. מנגד, מדינת המקור שבה הופקו בפועל הכנסותיו של הספורטאי, עשויה אף היא לדרוש זכות מיסוי ביחס…
"מוצע להשמיט את התנאי בדבר השפעתם של יחסים מיוחדים בהגדרות "שווי" ו-"תמורה". התנאי הדורש היעדר השפעה של יחסים מיוחדים על מחיר העסקה לשם קבלת המחיר ההסכמי כבסיס לשומה לא רק שהנו מיותר אלא הוא גם מסכל את תכלית החקיקה. תכליתן של ההגדרות הללו תובטח דיו באמצעות תנאי תום הלב הקיים בהן. ביטולו של תנאי זה (חקיקתית או פרשנית) עשוי לרפא, ולו ברמה הפרקטית, תקלות הנובעות מאי התאמתן של ההגדרות "תמורה" ו-"שווי" לתכנונים מהסוג שהציגו פרשות דנקנר ובלפוריה"
בעקבות בג"צ 1631/08 ניצנים ניהול והשמה בע"מ עובד- מעביד, ניכוי במקור, משכורת נטו, עסקאות נטו, זכאות ליהנות משינויים בנטל המס יעקב עובד אצל לבן תמורת משכורת חודשית. ההכנסה ממשכורת שייכת כמובן ליעקב, ולכן הוא אשר חב במס בגינה. אלא שלמען נוחות הגבייה, המס שיעקב חייב בו מנוכה במקור על ידי לבן מעבידו. יעקב אפוא מקבל לידו את סכום משכורתו "נטו" מן המס שהוא מתחייב בו, ואת סכום המס מעביר המעביד (כ"צינור גביה") לרשות המסים. חובת הניכוי במקור על ידי המעביד היא חובה נפרדת מחבות המס (המוטלת על…
בעקבות ע"מ 1257-05 אם.בי.אס אנטילס. אנ. וי נ' פ"ש ת"א- 1 קיזוז הפסדים, " שנת מס ", ריווח הון בעסק, מס אמת מטבעם, חיי העסק הם מתמשכים ורציפים. אולם שיטות המס המודרניות "חותכות" או תוחמות את חיי העסק, באופן שרירותי, ל"שנות-מס", ומודדות את תוצאות העסק (רווחיו או הפסדיו) ביחס לכל שנה בנפרד. מנגנון קיזוז הפסדים הוא תוצר המתחייב נוכח "חיתוך" שרירותי זה בחיי העסק. טלו למשל עסק שהפסיד 1000 בשנת-המס 2011 והרוויח 1000 בשנת-המס 2012. השקפה על תוצאות העסק פֵר "שנת-מס", עלולה להביא למיסוי הרווח שנוצר ב-2012. אך ברור כי בראיית…
תושב חוץ, הקים מיזם אינטרנטי. במסגרת המיזם, הוא הקים אתר המעניק שירותים לתושבי ישראל, ופתח לשם כך חשבון בנק בישראל. כיצד ימוסה בישראל? האם חייב בדיווח? נבחן סוגייה זו במישור מס הכנסה ולאחר מכן במישור מע"מ. במישור מס הכנסה: תושב חוץ יהיה חייב במס בישראל אך ורק ביחס להכנסות שהפיק בתחומי ישראל. כללי המקור שבסעיף 4א לפקודת מס הכנסה, קובעים, ביחס לכל מקור הכנסה, היכן הוא נחשב כמופק. כך נקבע, בסעיף 4א(א)(1), כי הכנסה מעסק תיחשב כמופקת במקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה; וביחס למשלח יד – מקום ביצוע השירות. קביעת…
נניח יחיד תושב ישראל, עצמאי, אשר מפיק הכנסה משכר דירה מחוץ לישראל (ליחיד גם כמה דירות מושכרות בישראל). כיצד תמוסה הכנסה זו בישראל? ראשית, יש תמיד לתת את הדעת, כי גם אם מדובר בהכנסה זרה משכ"ד, היא עשויה להיחשב כהכנסה מעסק בידי הנישום, בין היתר נוכח העובדה כי גם בארץ הוא משכיר נכסים. שאלה זו ראויה לבירור נפרד. לצורך דיוננו, נניח כי מדובר בהכנסה מדמי שכירות מחו"ל שאיננה הכנסה מעסק, אשר באה במסגרת סעיף 122א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). אנו עוסקים בעצמאי, שהנו נישום החייב, גם ללא ההכנסות…
בעקבות פרשת ז'וז'ו אביסרור מיסוי מקרקעין, פיצול נכסים, ירושה,פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, מיסוי פעולות לא חוקיות המתפרנס משידול לזנות, השולח ידו בגניבה, המקבל שוחד או העוסק בהימורים לא-חוקיים – כל אלה ויתר המתפרנסים מפעילות לא-חוקית, חייבים לשלם מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיהם. אמנם, חיובן במס של הכנסות מפעילות לא-חוקית עלול להתפרש כמתן לגיטימציה לפעילות זו, אולם הגישה שהתקבלה בארץ היא למסותן בכל זאת, בבחינת "לא יצא חוטא נשכר". אלא שמן הצד השני של המתרס, הוצאות שהוצאו לשם הפקת ההכנסה הלא-חוקית או הוצאות הנגועות באי-חוקיות בעצמן (תשלום שוחד, תשלום "דמי-חסות"),…