כיצד ימוסו תשלומים (פנסיה, קצבה) המשולמים לתושב ישראל מקופה מחוץ לישראל? מה לאמנה למניעת כפל המס יש לומר על זה, וכיצד העובדה כי נשמרה האזרחות האמריקאית משפיעה על תשלום המס?
בכל הקשור למע"מ בשיעור אפס האדמה חרוכה. כל כך הרבה פסקי דין ניתנו בשאלה, אך נדמה כי גם בתי המשפט אינם נוחים עם התוצאה לפיה ההטבה נשללת כמעט תמיד. במאמר זה חוזר עו"ד ורו"ח איתן אסנפי למושכלות היסוד שנקבעו בפרשת קסוטו, ושואב מהן רוח רעננה שיש בה כדי לשנות את המגמה
כשמוכרים מקרקעין יש להתחשב במרכיב הפחת שניתן היה לדרוש בגינו בשוטף. בית המשפט העליון קובע, בפסיקה חדשה, באילו מקרים ינוכה הפחת שניתן היה לדרוש משווי הרכישה ובאילו מקרים לא
רילוקיישן (ניתוק תושבות) הוא הליך מורכב גם במישור המיסויי. בית הדין הארצי לעבודה הפך לאחרונה את החלטת בית הדין האזורי, אישר למוסד לביטוח לאומי לגבות דמי ביטוח מאדם שביצע רילוקיישן, ודחה טענות בדבר שיהוי והסתמכות על מסמך בכתב
ועדת הערר הכריעה כי הקניית נכסי מקרקעין בישראל לנאמנות אינה אירוע מס ולכן אינה חייבת במס שבח ובמס רכישה. פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה חולש גם על חוק מיסוי מקרקעין והוראותיו
חובת ניכוי המס במקור היא עצמאית מחובת המס המוטלת על הנישום. בתנאים הקבועים בסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, על הצווים והתקנות שיצאו מכוחו, או בסעיף 170 לפקודה, המנכה (מעביר ההכנסה) חייב לנכות במקור את המס שהנעבר (מקבל ההכנסה) חייב בו. אחרת, הוא נתון לסנקציות אזרחיות ופליליות
קבלת טובת הנאה או מתנה איננה אומרת בהכרח כי אין לכך השלכות מיסוי, הן בצד הנותן והן בצד המקבל. המאמר מציג כמה קווים מנחים למיסוי טובות הנאה נוכח הפסיקה האחרונה
המציאות מוכיחה כי פעמים רבות הפרוצדורה המשפטית מכתיבה את התוצאה לא פחות מהדין המהותי. בפרשת בר רפאלי קבע הש' בורנשטיין כי נטל השכנוע בשאלת מרכז חייו של הנישום (ניתוק תושבות) מוטל על הנישום, בין אם מתקיימת בו חזקה ביחס לימי השהייה בישראל ובין אם לאו. במאמר זה נציג עמדה שונה - הנטל מוטל על הנישום רק אם התקיימה בו חזקה, ובכל מקרה אחר הוא מוטל דווקא על פקיד השומה
בית המשפט העליון: לא ניתן לסטות מהנוסחה הקבועה בתקנות שווי השימוש ברכב לשם חישוב ההטבה לעובד. אין מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, ובמקרה זה יש להעדיף את הוודאות המשפטית והיעילות בגביית המס על פני גביית מס אמת מדויק מכל נישום ונישום
בית המשפט המחוזי לא קבל את טענתה של בר רפאלי כי מרכז חייה הועתק מישראל בשנים 2009 ו-2010. נושא תושבות היחיד לצורכי מס הוא אחד מהנושאים החשובים במיסוי הבינלאומי ונדמה כי ניתוח ביקורתי של פסק הדין, לכל הפחות ביחס להשלכותיו על מקרים נוספים, הנו מתחייב
פרשה נוספת באותה סוגיה: וע' הערר מרימה את נטל ההוכחה לסתירת התא המשפחתי מקום שמדובר בנכסים שאינם חיצוניים
ועדת הערר סרבה להכיר בטענת בני זוג לפיה התקיימה הפרדה רכושית ביניהם ולכן ישנה זכות להטבת מס ברכישת דירה יחידה
לא רק שתכנון מס אינו בלתי לגיטימי כשלעצמו – אלא שהזכות לתכנון מס אף הוכרה כחלק מזכות הקניין של הנישום, ובנסיבות מסוימות תכנון מס עשוי לקדם מטרות חיוביות שהמחוקק ביקש לעודד באמצעות תמריץ מס
הדיון המבקש לחלק את עוגת המס בין מדינת המקור למדינת המושב עוסק אך ורק בשני אלה: מקום מושבו של הנישום מחד, ומקום הפקת ההכנסה מאידך. כל אמנות המס נעות על ציר דו-קוטבי זה. מקום הקבלה של ההכנסה בפועל, אחריו מתחקה החלטת המיסוי, פשוט אינו רלוונטי
חז"ל הורו "ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו, שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם". שינוי עמדות משפטיות מוכר ומקובל, ושופט שהביע עמדתו בספר שכתב, כמו בדיון שערך, אינו מנוע מלדון בסוגיה זו
וע' הערר בעניין רוזנבוים קבעה כי הפרדה רכושית בין בני"ז שנקבעה בהסכם יחסי ממון ביניהם אינה נפגעת בד"כ כתוצאה ממגורים משותפים בדירה המופרדת. כמו כן, הטבות ברכישת דירה יחידה ניתנות גם כשמדובר ברכישת דירת השקעה
בית המשפט קבע כי החלטת הבנק לסגור את חשבונותיהם של התובעים אינה סבירה, ולכן בטלה. מדובר בצעד חשוב בשרטוט האיזון הראוי בין חובות הבנק כלפי הלקוח ובין חובותיו על פי הנורמות שתכליתן מניעת הלבנת הון ומניעת אי תשלום מס
החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקפו בינואר 2019. אמנם הסנקציות בצד החוק אינן מופעלות עד לספטמבר 2019 אלא אם כן קבל המפר התראה בכתב וחזר על ההפרה. עם זאת, כדאי מאד להכיר את הוראותיו של החוק היטב ולהיערך
בהסדרי קוסט פלוס של חברות מו"פ בישראל מול חברות האם האמריקאיות יש להכליל בבסיס העלות גם עלות הקצאת אופציות לעובדים. בפסק דין מפרי עטו של בית המשפט העליון, דן בית המשפט בנקודת ההשקה שבין אחת מהסוגיות החמות בעולם המיסוי הבינלאומי (מחירי העברה) ובין תחום האופציות לעובדים הנפוץ כל כך בעולם ההיי-טק
בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי: הכנסותיהם של לשם ובירן מדמי שכירות אינה הכנסה פסיבית הזכאית לשיעור מס מוטב אלא הכנסה עסקית שתמוסה בשיעור מס שולי