שינויי החקיקה הצפויים במיסוי הקריפטו, תזכיר החוק, עמדת רשות המסים וההבהרות הנדרשות
האם בכל מקרה ישראל תעניק זיכוי בגין מס ששולם במדינה זרה? מהם הכללים הבסיסיים למתן זיכוי כזה?
נוהל גילוי מרצון 2024 מאפשר לדווח על הכנסות שטרם דווחו, ותוקפו יהיה עד לסוף 2025. חשוב לנתח היטב את הפעילות ואת ההכנסות לפני פניה לרשות המסים, כדי לוודא שלא ניתן לבסס פוזיציה משפטית שלפיה ההכנסות אינן חייבות מלכתחילה במס ישראלי
כל מה שצריך לדעת על תזכיר החוק החדש שמבקש לבטל את הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וותיקים, כמו גם לקבוע חובת דיווח לחברות תושבות חוץ שמנוהלות על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק
בחלק השלישי והאחרון לסדרה זו, נציג את המחלוקת בבתי המשפט בין הש' ויינשטיין לש' ברנר ביחס לנטרול מרכיב הפחת בעת מכירת דירת מגורים אשר בהשכרתה נעשה שימוש במסלול הפטור. מדובר במחלוקת בעלת השלכות של מאות אלפי ש"ח בתשלום מס השבח
איתן אסנפי לרדיו YNET: חשיפת המס המרכזית לנווד הדיגיטלי היא נטל ההוכחה
בראיון למאקו התייחס עו"ד אסנפי למיסוי ישראלים העובדים מחוץ לישראל
הצעת החוק שפורסמה אתמול, שוללת מתושבי חוץ הטבות במס שבח ובמס הכנסה ביחס לדירות בישראל. אין כל ספק, כי לו תתקבל, תכביד ההצעה על אוכלוסיית הרילוקיישנרים, ותגביר את אי הוודאות הקיימת ממילא בנוגע לסוגיית מועד ניתוק התושבות. התיקון יחייב תכנון מוקדם מדוקדק
הנוד הדיגיטלי - מעמד שהולך ורווח בעת האחרונה - מהווה אתגר למערכות המיסוי בישראל ובעולם. האם התשתית המשפטית הקיימת מספקת תשובה ברורה בייחס למיסויים של נוודים דיגיטליים? מה היחס של שלטונות המס ובתי המשפט לאוכלוסייה זו?
עו"ד ורו"ח איתן אסנפי בראיון לגלובס: "הרפורמה היא טלטלה לרילוקיישנרים". הגדרת התושבות המוצעת זונחת מבחן איכותי המקובל בעולם כולו, לטובת מניית ימים. חזרנו שלושים שנה לאחור. חשבתם שמדובר ברפורפמה שתפשט את העניינים - תחשבו שוב
עיקרי המלצות הועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי בתחום התושבות, והעלייה ארצה - האם השגנו את המבוקש?
תחום המיסוי הבינלאומי צפוי לעבור רפורמה מקיפה בקרוב. בנובמבר 2021 הוגשו למנהל רשות המסים המלצותיה של וועדה שעסקה בנושא, וכללה בין היתר את נציגי הלשכות המקצועיות
אמנה חדשה בין ישראל לדובאי ולאיחוד האמירויות מעמיקה את האפשרות לשיתופי פעולה כלכליים ועסקיים בין תושבי המדינות. האמנה מבוססת על אמנת המודל של ארגון OECD. מעבר לגופן של הוראות האמנה, עצם כריתתה מלמד על האמון הפיסקאלי בין שתי המדינות. במאמר מוצגים עיקרי האמנה
בפסק דין חשוב ומנומק, בית המשפט מפי כב' הש' קירש מחזיר לבכורה את מבחן מרכז החיים. בית המשפט אישר את עמדת המערער גם במקרה גבולי. כל עוד כף הזיקות והקשרים אל מחוץ לישראל כבדה ממקבילתה הישראלית - היחיד יוכר כתושב חוץ
במיוחד בימים אלה: נדרשת חשיבה מחדש בכל הקשור להתרת קיזוז הפסדים מהפרשי שער, בעיקר נוכח האנומליה שמאפשרת קיזוז כאמור ביחס להפסדים מחו"ל בלבד
נדרש תיקון חקיקתי להסדר מיסוי הנאמנויות בישראל, שיפתור עיוותים משמעותיים בהסדר הקיים, ובייחוד ביחס לנאמנות נהנה תושב ישראל ולנאמנות קרובים. העיוותים בחקיקה פוגעים בשאיפה של מדינת ישראל לקלוט עולים חדשים ותושבים חוזרים
חברות שקופות בחו"ל, כמו LLC, מעוררות שאלות מס מעניינות בכל הנוגע לישראל. בתי המשפט קבעו כי לא ניתן לקזז הפסדי LLC אחת מרווחי LLC אחרת. אך האם ניתן לערב תוצאות של כמה LLC נפרדות בתוך סל זיכויים אחד?
האם העברת נכסי נדל"ן לנאמנות חייבת במס רכישה ובמס שבח?
כתבה בגלובס: הטבות המס לעולים החדשים ולתושבים החוזרים בעידן הקורונה
לא רק תושבי ישראל זכאים להטבה ברכישת דירה יחידה בישראל. גם תושבי חוץ זכאים לה, אם יעלו או ישובו לישראל בתוך שנתיים מיום הרכישה
סדרת סרטונים קצרה במיסוי בינלאומי המחדדת את מושגי היסוד בנושא (תושבות, מקור, אמנות המס, זיכויים ממס זר וכיו"ב)
רילוקיישן (ניתוק תושבות) הוא הליך מורכב גם במישור המיסויי. בית הדין הארצי לעבודה הפך לאחרונה את החלטת בית הדין האזורי, אישר למוסד לביטוח לאומי לגבות דמי ביטוח מאדם שביצע רילוקיישן, ודחה טענות בדבר שיהוי והסתמכות על מסמך בכתב
ועדת הערר הכריעה כי הקניית נכסי מקרקעין בישראל לנאמנות אינה אירוע מס ולכן אינה חייבת במס שבח ובמס רכישה. פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה חולש גם על חוק מיסוי מקרקעין והוראותיו
המציאות מוכיחה כי פעמים רבות הפרוצדורה המשפטית מכתיבה את התוצאה לא פחות מהדין המהותי. בפרשת בר רפאלי קבע הש' בורנשטיין כי נטל השכנוע בשאלת מרכז חייו של הנישום (ניתוק תושבות) מוטל על הנישום, בין אם מתקיימת בו חזקה ביחס לימי השהייה בישראל ובין אם לאו. במאמר זה נציג עמדה שונה - הנטל מוטל על הנישום רק אם התקיימה בו חזקה, ובכל מקרה אחר הוא מוטל דווקא על פקיד השומה
בית המשפט המחוזי לא קבל את טענתה של בר רפאלי כי מרכז חייה הועתק מישראל בשנים 2009 ו-2010. נושא תושבות היחיד לצורכי מס הוא אחד מהנושאים החשובים במיסוי הבינלאומי ונדמה כי ניתוח ביקורתי של פסק הדין, לכל הפחות ביחס להשלכותיו על מקרים נוספים, הנו מתחייב
