"לאחר בחינת פעילות השכרת דירות מגורים לאור המבחנים שנקבעו בפסיקה, יש לראות את התמונה הכוללת, לשקול את המבחנים באופן מצטבר, ומהנסיבות האופפות את הפעילות ללמוד על מהותה האמיתית של הפעילות ולסווגה בהתאם" (בית המשפט העליון)
טופס הדיווח החדש שפרסמה רשות המסים, אשר מחייב מבצעי רילוקיישן לדווח על עמדה כי מרכז חייהם מחוץ לישראל במידה ומתקיימת בהם אחת מחזקות משך השהייה מחייב שימת לב לכמה סוגיות מהותיות
בית המשפט העליון הופך את החלטת המחוזי: הכנסותיהם של לשם ובירן מדמי שכירות אינה הכנסה פסיבית הזכאית לשיעור מס מוטב אלא הכנסה עסקית שתמוסה בשיעור מס שולי
נוהל הגילוי מרצון החדש, במתכונתו האנונימית, יפוג בסוף השנה. נותרו חודשים ספורים לחלון ההזדמנויות
כיצד תמוסה הכנסה מפנסיה שמקבל בישראל אדם שעבד שנים ארוכות מחוצה לה, כתושב חוץ, ועלה (או שב) ארצה? האם למדינת המושב הקודמת שלו זכות מיסוי, או שמא זכות המיסוי שמורה לישראל בלבד, כמדינת מושבו החדשה?
החלטת המיסוי שפורסמה איננה נורמה המחייבת את כלל ציבור הנישומים אך העובדה כי רשות המסים ביקשה לפרסם החלטה זו מאותת לגבי גישתה בפרשנות הדין. לדעתנו, קיים פער כה גדול בין הוראות הדין ביחס לקביעת התושבות ומועד ניתוקה ובין הוראותיה של החלטות המיסוי וראוי היה כי רשות המסים בהחלטות המיסוי שלה תנהג באופן ההולם את הקו שמתווה הדין (החוק והפסיקה) ולא תייצר דין מקביל חובת ההגינות המוטלת על רשות המסים, כעל כל רשות מנהלית אחרת, הנה מוגברת. חובה זו מחייבת אימוץ אמות מידה שוויוניות ובלתי שרירותיות, ההולמות את לשון החוק ותכליתו, כפי שהתפרש על ידי בתי המשפט בישראל.
האם ניתנות הטבות במס רכישה לתושב חוץ המבקש לרכוש דירה בישראל? ישנן כמה חלופות ככל שהאדם מתכוון לעלות או לשוב לישראל לאחר תקופה ארוכה בניכר
החל מינואר 2018 בוטלו ההגבלות שהוטלו על כמות דירות המגורים שניתן למכור תוך ניצול ההטבה הליניארית. אך כדאי לשים לב לפסיקה האחרונה בעניין לשם ובירן ולטיוטת החוזר שפורסמה. מעל היקף מסוים עשויה ההכנסה להיחשב הכנסה עסקית על כל המשתמע מכך
תושב חוץ הרוכש דירת יוקרה בישראל אשר מושכרת למספר חודשים בשנה עשוי לחוב במס בישראל על הכנסותיו משכירות
אחת מהשאלות הנפוצות שאנו נשאלים בידי ישראלים העומדים לפני רילוקיישן או במהלכו, היא מה לגבי מיסוי רווחי הון מניי"ע בישראל, או אופציות שקבלו ממעבידם הישראלי בטרם עברו לחו"ל. ככלל, יחיד חייב במס בישראל, על פי הדין הפנימי, בשני אופנים: (א) בשל היותו תושב ישראל, ואז הוא ממוסה על בסיס כלל עולמי – על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל; (ב) בשל הפקת הכנסה בתחומי ישראל, שכן גם תושב חוץ חייב במס על הכנסותיו שהופקו או שנצמחו בתחומי ישראל . כמובן, ככל שהיחיד (על אף שביצע רילוקיישן) נחשב תושב ישראל לצרכי…
ביום 10.7.2017 הוגשה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז-2017 בעניין מיסוי יהלומנים (קישור להצעת החוק). כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, עד כה, נוכח הניסיון שנצבר בעניין שומות שהוצאו ליהלומנים, מוסו יהלומנים באופן ייחודי, השונה משאר הנישומים, וזאת בשל מאפיינים המיוחדים לענף היהלומים, כגון מדידת שווי מלאי היהלומים, בפרט לצורך חישוב ירידת ערך. לאחרונה, בחנה רשות המסים מחדש את מיסוי ענף היהלומים בישראל וכתוצאה מכך נוסחה הצעת החוק האמורה. זאת, לאחר שנציגי בורסת היהלומים הישראלית והתאחדות תעשייני היהלומים הסכימו לעקרונות המיסוי המעודכנים, בהסתמך על כך שרשות המסים תפעל…
פרק יב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 קבע את הוראות הסדר "מס ריבוי הדירות".בעקבות עתירות שהוגשו לגבי תוקף הוראות ההסדר, החליט ביום 6.8.2017 בית המשפט העליון, ביושבו כבית דין גבוה לצדק, להפוך הצו על תנאי שהוצא לפני כמה חודשים לחלוט.בפסק דינו של כב' הש' סולברג, אליו הצטרפו שלושה שופטים נוספים (הנשיאה מ' נאור, א' חיות, נ' הנדל) כנגד דעתו החולקת של הש' מ' מזוז – נקבע כי בשל הפגם המהותי שנפל בהליך החקיקה והיורד לשורש ההליך, יושב החוק לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.פסק-הדין אוחז…
לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה). אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה. …
לקריאת המאמר המלא כפי שפורסם ברבעון מסים (כרך לא-2, יוני 2017) על ידי עו"ד ורו"ח איתן אסנפי ועו"ד ורו"ח עמי קריסי ממשרדנו, לחץ כאן (מאמר להורדה). מבוא אחת מהשאלות החשובות בדיני המס - אם לא החשובה שבהן - היא שאלת תושבותו של אדם - יחיד או תאגיד. בעיקר על בסיס מעמד זה ייקבע, אם האדם חייב בתשלום מס בישראל. ההכרעה בסוגיית התושבות נבחנת על פי פרמטרים איכותיים (מבחן מרכז החיים לגבי יחיד, או מבחן השליטה והניהול לגבי תאגיד). לא פעם התבטאו בתי המשפט ביחס לקושי הגלום בהכרעה על בסיס מבחנים אלה. לצד…
יש לשים לב תמיד לכך שמה שנמסר לכם על ידי פקידי המדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי) אכן הולם את הדין. מר מיזל פנה למוסד לביטוח לאומי בשאלה, קבל תשובה, ולמזלו היא הייתה בכתב
כפי שהצגנו בפוסט קודם, תאגיד מסוג LLC (הנפוץ בארה"ב) ממוסה באופן שהכנסותיו מיוחסות לחברים בו. גם גורמים שאינם תושבי ארה"ב רשאים להיות חברים בתאגידי LLC בארצות הברית, ואכן, קיימים ישראלים רבים המחזיקים בשיעורים כאלה ואחרים בתאגידי LLC בארה"ב. חוזר מס הכנסה שמספרו 5/2004, מאפשר לנישום תושב ישראל לדווח על הכנסות ה-LLC המיוחסות לו באופן שוטף, ובמקביל ליהנות מזיכוי המס ששילם בארה"ב. מטרת החוזר הייתה למנוע מצבים שבהם ייגבה מס כפול. בארה"ב מיסוי של התושב הישראלי נעשה כאמור באופן שוטף בכל שנה, על ההכנסות המיוחסות לו. זאת, גם אם ההכנסות הללו לא חולקו…
1. מבוא המחלוקת בפסק הדין נסובה בעיקרה בשאלה מהו שווי השוק שיש לייחס לעסקה שערכו צדדים קשורים, אותה הגדירו כעסקת מכירת טכנולוגיה; נקבע, כי הערך הסינרגטי בעסקה הנו חלק משווי השוק שלה. כן נקבע, כי העברת פונקציית כח האדם כמכלול, מהווה אף היא נכס שנמכר במסגרת אותה עסקה. נדמה, כי על אף היותה של העסקה חוסה בכנפיה של הוראת סעיף 85א לפקודה העוסק במחירי העברה, הקביעות המשמעותיות בפסק הדין עשויות להיות רלוונטיות גם לעסקות מכר בשוק המקומי. ג'יטקו (המערערת באותה פרשה) הנה חברה תושבת ישראל שעוסקת בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד…
1. מבוא חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 בנושא: רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין (להלן –"החוזר") דן בכללים להכללת "רווחי אקוויטי" בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רווחים ראויים לחלוקה" או "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה") בחלופה המיסויית, לאור פס"ד ז'ורבין וביישומם בפועל. החוזר עוסק ברווחי אקווטי אשר נרשמו בספרי החברה המחזיקה שמניותיה נמכרו (להלן –"החברה המחזיקה") וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות"). קובע החוזר, בעקבות פרשת ז'ורבין, כי אותם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), יכללו בחישוב הררל"ים…
אין להסתמך על פרסומים באינטרנט, אפילו לא על כאלה שהוצאו על ידי רשות המסים. החוק הוא היחיד שקובע. המקרה המנותח כאן מדגים זאת
לא אחת אנחנו נשאלים, האם קצבאות המתקבלות מחו"ל חייבות במס בישראל אם לאו. שאלה לדוגמה: נניח אדם תושב ישראל, שמקבל קצבה בגין הכנסת עבודה בעבר, הן מישראל, הן מצרפת והן מבלגיה. האם הקצבאות מצרפת ומבלגיה חייבות במס בישראל? בראשית ניתוח המקרה, נזכיר, כי תושב ישראל ממוסה על כלל הכנסותיו העולמיות. זאת, לפי השיטה הפרסונאלית הנהוגה בישראל החל משנת 2003 (תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה"). לכאורה, אפוא, על פי הדין הפנימי בישראל, הקצבאות הללו - כולן - חייבות במס ישראלי, לפי סעיף 2(5) לפקודה. אך בדין…
חוזר חדש של רשות המסים סוקר את היבטי המס של שני מנגנונים מקובלים בתעשיית ההייטק אשר משמשים מייסדים או עובדי מפתח, משקיעים ורוכשים, בעיקר בחברות הזנק. מנגנונים אלו מוחלים על מניות, אשר הנן בבעלותם של המייסדים ממועד הקמת החברה או מקורן בהענקות תחת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
עו"ד מיסים איתן אסנפי מחבר (משותף) של הספר "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל", מהמובילים בתחום המיסוי הבינלאומי. "מיסוי בינלאומי - הדין בישראל" מהווה כלי אצל עורכי דין ורואי חשבון כמו כן הספר משמש בהוראת המיסוי הבינלאומי באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. חייגו לפגישת ייעוץ אישית: 054-431-8300 איתן אסנפי, עורכי דין רח׳ מצדה 7, BSR4 (קומה 25) בני ברק טלפון: 03-5356100 פקס: 153-3-5356100
נוכח נוסחו המורכב של חוק מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) ערכנו עבורכם תרשים זרימה מפורט, המתאר, צעד אחר צעד, את הנדרש לבצע על פי חוק מס ריבוי דירות (הצהרה ודיווח, שומה עצמית, חישוב המס ואופן בחירת הדירות החייבות). משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה, ונכון לסייע לכם בעריכת הדיווחים ובביצוע החישובים. להורדת תרשים הזרימה (קובץ PDF): מס ריבוי דירות - תרשים להדפסה מעודכן 170317 חוק מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) אינו חף מביקורת, ואף הוגשו מספר עתירות לבית הדין הגבוה לצדק ביחס אליו. השאלה אם הוא יצליח להשיג…
החלק השלישי עוסק בחזרה ארצה ובהטבות המס לשבים
החלק השני עוסק ביחסים בין ישראל לשוהה בחו"ל