יש לשים לב תמיד לכך שמה שנמסר לכם על ידי פקידי המדינה (מס הכנסה, ביטוח לאומי) אכן הולם את הדין. מר מיזל פנה למוסד לביטוח לאומי בשאלה, קבל תשובה, ולמזלו היא הייתה בכתב
כפי שהצגנו בפוסט קודם, תאגיד מסוג LLC (הנפוץ בארה"ב) ממוסה באופן שהכנסותיו מיוחסות לחברים בו. גם גורמים שאינם תושבי ארה"ב רשאים להיות חברים בתאגידי LLC בארצות הברית, ואכן, קיימים ישראלים רבים המחזיקים בשיעורים כאלה ואחרים בתאגידי LLC בארה"ב. חוזר מס הכנסה שמספרו 5/2004, מאפשר לנישום תושב ישראל לדווח על הכנסות ה-LLC המיוחסות לו באופן שוטף, ובמקביל ליהנות מזיכוי המס ששילם בארה"ב. מטרת החוזר הייתה למנוע מצבים שבהם ייגבה מס כפול. בארה"ב מיסוי של התושב הישראלי נעשה כאמור באופן שוטף בכל שנה, על ההכנסות המיוחסות לו. זאת, גם אם ההכנסות הללו לא חולקו…
1. מבוא המחלוקת בפסק הדין נסובה בעיקרה בשאלה מהו שווי השוק שיש לייחס לעסקה שערכו צדדים קשורים, אותה הגדירו כעסקת מכירת טכנולוגיה; נקבע, כי הערך הסינרגטי בעסקה הנו חלק משווי השוק שלה. כן נקבע, כי העברת פונקציית כח האדם כמכלול, מהווה אף היא נכס שנמכר במסגרת אותה עסקה. נדמה, כי על אף היותה של העסקה חוסה בכנפיה של הוראת סעיף 85א לפקודה העוסק במחירי העברה, הקביעות המשמעותיות בפסק הדין עשויות להיות רלוונטיות גם לעסקות מכר בשוק המקומי. ג'יטקו (המערערת באותה פרשה) הנה חברה תושבת ישראל שעוסקת בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד…
1. מבוא חוזר מס הכנסה מס' 6/2017 בנושא: רווחים ראויים לחלוקה לאור פס"ד ז'ורבין (להלן –"החוזר") דן בכללים להכללת "רווחי אקוויטי" בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה (להלן – "רווחים ראויים לחלוקה" או "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה") בחלופה המיסויית, לאור פס"ד ז'ורבין וביישומם בפועל. החוזר עוסק ברווחי אקווטי אשר נרשמו בספרי החברה המחזיקה שמניותיה נמכרו (להלן –"החברה המחזיקה") וטרם חולקו בפועל כדיבידנד על ידי החברות המוחזקות על ידה (להלן: "חברות כלולות"). קובע החוזר, בעקבות פרשת ז'ורבין, כי אותם רווחים חשבונאים ("רווחי אקוויטי"), יכללו בחישוב הררל"ים…
אין להסתמך על פרסומים באינטרנט, אפילו לא על כאלה שהוצאו על ידי רשות המסים. החוק הוא היחיד שקובע. המקרה המנותח כאן מדגים זאת
לא אחת אנחנו נשאלים, האם קצבאות המתקבלות מחו"ל חייבות במס בישראל אם לאו. שאלה לדוגמה: נניח אדם תושב ישראל, שמקבל קצבה בגין הכנסת עבודה בעבר, הן מישראל, הן מצרפת והן מבלגיה. האם הקצבאות מצרפת ומבלגיה חייבות במס בישראל? בראשית ניתוח המקרה, נזכיר, כי תושב ישראל ממוסה על כלל הכנסותיו העולמיות. זאת, לפי השיטה הפרסונאלית הנהוגה בישראל החל משנת 2003 (תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – "הפקודה"). לכאורה, אפוא, על פי הדין הפנימי בישראל, הקצבאות הללו - כולן - חייבות במס ישראלי, לפי סעיף 2(5) לפקודה. אך בדין…
חוזר חדש של רשות המסים סוקר את היבטי המס של שני מנגנונים מקובלים בתעשיית ההייטק אשר משמשים מייסדים או עובדי מפתח, משקיעים ורוכשים, בעיקר בחברות הזנק. מנגנונים אלו מוחלים על מניות, אשר הנן בבעלותם של המייסדים ממועד הקמת החברה או מקורן בהענקות תחת הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה
נוכח נוסחו המורכב של חוק מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) ערכנו עבורכם תרשים זרימה מפורט, המתאר, צעד אחר צעד, את הנדרש לבצע על פי חוק מס ריבוי דירות (הצהרה ודיווח, שומה עצמית, חישוב המס ואופן בחירת הדירות החייבות). משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה, ונכון לסייע לכם בעריכת הדיווחים ובביצוע החישובים. להורדת תרשים הזרימה (קובץ PDF): מס ריבוי דירות - תרשים להדפסה מעודכן 170317 חוק מס ריבוי דירות (מס על דירה שלישית) אינו חף מביקורת, ואף הוגשו מספר עתירות לבית הדין הגבוה לצדק ביחס אליו. השאלה אם הוא יצליח להשיג…
החלק השלישי עוסק בחזרה ארצה ובהטבות המס לשבים
החלק השני עוסק ביחסים בין ישראל לשוהה בחו"ל
וובינר מלא - כל התשובות לכל השאלות (חובה לכל רילוקיישנר)
מיסוי "חברות ארנק" – תמצית הוראות החקיקה המוצעת הוספת סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה – מיסוי הטבות שניתנות לבעל מניות מהותי או קרובו (כמוגדר בסעיף 88), על ידי חברה בהחזקתו. האירוע: במשיכה של כספים מהחברה (הלוואה, ואפילו ערובה שהעמידה החברה כבטוחה לטובתו, חוב אחר) – ייווצר מועד חיוב במס בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו. מוגבל לסכומים מעבר לסכום מצטבר של 100,000 ₪ (ביום כלשהו בשנת המס ובזו שלפניה) ב"משיכה מהחברה" בדמות העמדת נכס (דירה[1] על תכולתה, תכשיט, חפץ אומנות, כלי טיס או שיט לצרכיו הפרטיים, נכס אחר שקבע שר האוצר…
מיסוי חברות ארנק ס' 96 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 יוצר מהפכה במיסוי חברות בישראל. לחצו כאן - לתיאור מקיף וממצה ומפורט של טכניקת המיסוי רקע ומבוא התאגיד, החברה, הנו אישיות משפטית נפרדת. היא בעלת זכויות וחובות משפטיות עצמאיות. היא נפרדת מבעליה. במקרים חריגים, החוק מאפשר הרמת מסך, כלומר "השקפת" התאגיד כדי להגיע לבעל המניות. זאת, במקרים שיש ניצול לרעה בדרך כלל, תוך שימוש במסך ההתאגדות לשם התחמקות מאחריות. הרמת המסך מאפשר תביעה ופנייה ישירות לבעלי המניות. גם לצורכי מס, החברה הנה נישום עצמאי,…
בעקבות פרשת פלונית נ' פלוני (ע"מ 4739/15) מפי כב' הש' הנדל בבית המשפט העליון (ניתנה 30.12.2015). דיני המס "מתלבשים" על הדין הכללי ומסדירים את חבויות המס שנוצרות כל אימת שהדין הכללי יוצר "התעשרות ממומשת" אצל אדם. הפעם נדון בסוגיה שבמרובע שבין דיני מתנה, דיני ירושה דיני בנקאות ודיני מיסים. הסכסוך המשפטי: יורשי מנוחה על פי דין – אחותה, אל מול ארבעת אחייניה (ילדי אחיה). המנוחה לא הותירה צוואה. בחזקתה היה חשבון בנק ובו כספים רבים, אליו צירפה את אחותה, כשותפה זמן קצר טרם פטירתה. האחות טענה - המנוחה העניקה לה מתנה עוד…
חוקי המס הם החוקים החשובים ביותר במדינה. הסיבה לכך פשוטה - על בסיסם נגבה רובו המכריע של התקציב העומד לרשותה. חלק ניכר מהוראות פקודת מס הכנסה, או הוראות חוק מיסוי מקרקעין, למשל, הן הוראות אנטי-תכנוניות. הן נעוצות במירוץ "החתול והעכבר" המתקיים לא אחת בין המדינה ובין הנישומים – המדינה מגדירה בסיס מס מסויים, הנישום מתכנן את עסקאותיו באופן שיצאו מבסיס המס הזה, המדינה מנסה לסגור את הפרצה, נוצרת פרצה נוספת, הנישום מבקש להשתמש בה, וחוזר חלילה. מטעמים אלה, חוקי המס הם המתוקנים ביותר במדינה. פקודת מס הכנסה שחוקקה בנוסחה החדש רק בשנת…
רשות המסים מגבירה את צעדי האכיפה בכלל, ובין אלה גם ביחס ליחידים או חברות שמשנים את מקום תושבותם, כמו עובדים שמבצעים רילוקיישן, אנשים שמקימים חברות זרות וכו'.עורך דין ורואה חשבון איתן אסנפי מבהיר את החקיקה החדשה.רלוקיישן - יחיד תושב חוץ – הוספת דרישת דיווח:תושבותו של היחיד נקבעת על בסיס מבחן מרכז החיים – הכולל רשימה פתוחה של פרמטרים לבחינה, לרבות מקום ביתו הקבוע, מקום מגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במסודות שונים.מדובר בבחינה מורכבת, ולכן נקבעו שתי…
פיצוי בגין אי-תחרות (עניין ברנע אבידן וקרינגל) – 5 שופטים: (עליון - כב' הש' עמית): הבחנה בין רווח הון להכנסה פירותית - משל העץ והפירות. דיני המס מבחינים בין הכנסה פירותית ובין הכנסה הונית, או רווח הון. לא תמיד ההבחנה פשוטה ("הבעיה המרכזית בכל תורת מס הכנסה", אלפרד ויתקון "קרן ופירות במס הכנסה" הפרקליט יא 25 תשט"ו).מקור ההכנסה הוא "העץ" ולו הפוטנציאל להניב פירות באופן חוזר ונשנה. הפירות ההלו הם ההכנסה מהמקור (הכנסה הנובעת באופן מחזורי ממקור הכנסה קבוע). לעומת זאת, הכנסה ממכירת העץ עצמו – מקור ההכנסה – היא "הכנסה הונית"…
פסק דין נסים – עליון (הש' נאור, חיות, פוגלמן, ניתן ביום 2.2.2014) פערים בעמדות שלושת השופטים: עובדות: מענק פיצול ומענק הפרטה שקבלו עובדי בז"ן (הייתה חברה ממשלתית) עם פיצולה לשתי חברות, והעברתן לידיים פרטיות. פקיד השומה: הכנסת עבודה, פירותית, סעיף 2(2) לפקודה. העובדים טענו שפיצויים אלה הנם רווח הון בידם. ביהמש"ע הפך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי. השופת נאור: רואה חזקה חלוטה שתשלומים שניתנים במסגרת יחסי עבודה הם הכנסת פירות (ס' 2(2) נהנה מעליונות מובנית; ההגדרה רחבה). כלומר, כלעוד אין הוראה סטטוטורית אחרת, ברגיל יש למסות כל תקבול שניתן במסגרת יחסי עבודה…
לאור פסק הדין בעניין ברנע, אבידן וקרינגל (10.8.2016), ועל רקע פסק הדין בעניין ניסים (2.2.2014), סדרה בת שלושה סרטונים שזה הראשון מביניהם, מסכמת את תמונת המצב המיסויית. המתח הבסיסי בסוגיה המשפטית: עמדת הנישומים היא כי הכנסות שאינן הכנסות משכורת מובהקות, שנובעות מתשלומים אחרים שהם מקבלים ממעבידם (כמו פיצויי הפרטה, פיצויי פיצול, פיצויי אי תחרות) מסווגות כהכנסה הונית – רווח הון החייב במס מוטב של 25% בלבד ( ובעבר אף 20%). לטענתם, ההגדרה "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה היא:"כל זכות או טובת הנאה ראויות או מחוזקות", כולל זכות התחרות במעביד. נכס זה הוא בר…
מיסוי דירות מגורים - הפרמטרים הנדרשים לחישוב מס שבח חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ("חוק מיסוי מקרקעין"), עבר רפורמה במסגרת תיקון מס' 76 לחוק ("תיקון מס' 76"), בתחולה מיום 1.1.2014. זאת, בייחוד ביחס לנושא הפטור במכירת דירות מגורים מזכות. בתנאים מסוימים, נקבע מיסוי מוטב (לפיו, השבח הריאלי שצמח בגין הדירה עד ליום 1.1.2014 יהיה פטור ממס לחלוטין; ואילו השבח הריאלי מיום זה ואילך – יחויב ב-25%). אך לעיתים רבות ישנו גם חלק חייב – החלק שמעבר לחלק הפטור, או חלק שמיוחס לזכויות בניה בלתי מנוצלות. במקרים אלה, שומה עלינו לאתר את הפרמטרים…
מיסוי מכירת דירת מגורים לאחר תיקון מס' 76 מכירת דירת מגורים חייבת עקרונית במס שבח, בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ("חוק מיסוי מקרקעין"). חוק מיסוי מקרקעין – בייחוד ביחס לנושא הפטור במכירת דירות מגורים מזכות עבר שינוי מהפכני במסגרת תיקון מס' 76 לחוק ("תיקון מס' 76") החל מיום 1.1.2014. אחד מהפטורים המוכרים ביותר בחוק מיסוי מקרקעין, מתייחס למכירת "דירת מגורים מזכה". זו, מוגדרת כדירה שמקיימת שני תנאים אלה: היא מהווה "דירת מגורים", המוגדרת (בסעיף 1 לחוק) כ"דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים…
מיסוי דירות מגורים – מה בין "בעלות במושע" (כשאין ייחוד דירות) מול הסכם לייחוד דירות? שאלה שמתעוררת לעיתים במכירת דירות מגורים (מכירת בניין ובו כמה דירות, למשל), נוגעת לזכאות לפטור בגין דירות המגורים כשהבעלות המשפטית בדירה או בדירות נתונה במשותף לכמה מוכרים (מה שמכונה בעלות במושע), ולא נעשה ייחוד דירות בין המוכרים לפני מכירת הבניין. נניח, למשל, ארבעה מוכרים שירשו בניין ובו 12 דירות מגורים. כעת, הם מעוניינים למכור את הבניין בשלמותו. ברמה המשפטית, כל אחד מהמוכרים מוכר 25% בכל אחת משנים-עשר הדירות. ברמה הכלכלית, בהנחה שמדובר בדירות ששוויין זהה, כל מוכר…
מיסוי דירות מגורים – ניכוי פחת, והשפעת מסלול המס שנבחר בהשכרת הדירה בטרם מכירתה פחת הינו הוצאה רעיונית, שמשמעותה הפיסקלית היא הכרה לשיעורין בעלותו של הנכס כהוצאה, על פני אורך חיי הנכס. זאת, תחת הכרה מיידית בעלותו. סעיף 21 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 קובע כי ניתן להתיר בניכוי פחת של בניין, מכונות, מוצבה, רהיטים או נכסים אחרים שבבעלותו של הנישום ומשמשים לצורכי ייצור הכנסתו. סעיף זה עוסק בהתרת הוצאות כנגד ההכנסה השוטפת מהנכס, הממוסה לפי פקודת מס הכנסה. הוא מאפשר, אפוא, לנישום ליהנות מהוצאה רעיונית בשל פחת בגין הנכס (הבניין במקרה דנן)…
האם מכירת דירות מגורים (או נדל"ן אחר) על ידי יחיד עלולה להתחייב במס ערך מוסף? לא הכל יודעים, אבל לעיתים קיימת חשיפה לחבות במס ערך מוסף בגין מכירת מקרקעין על ידי יחידים. בד"כ מדובר במכירה של כמה דירות, מגרשים, או מקרקעין אחרים, ולא במכירה בודדת. להלן נציג את המבחנים שהתגבשו בפסיקת בתי המשפט ביחס לסוגיית החבות במע"מ, בין היתר במכירת מקרקעין. על פי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התש"ו-1975 ("חוק מע"מ"), מס ערך מוסף חל "על עסקה בישראל". "עסקה" מוגדרת בסעיף 1 לחוק מע"מ כאחת מאלה: מכירת נכס או מתן שירות…
מיסוי דירות מגורים כשהתמורה מושפעת מקיומן של זכויות נוספות [סעיף 48א(ב3)] חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ("חוק מיסוי מקרקעין"), עבר רפורמה במסגרת תיקון מס' 76 לחוק ("תיקון מס' 76"), בתחולה מיום 1.1.2014. זאת, בייחוד ביחס לנושא הפטור במכירת דירות מגורים מזכות נניח לצורך דיוננו, כי שוויה של דירה מגורים הנמכרת, מושפע גם משוויין של זכויות בניה נוספות, בלתי מנוצלות. שוויין גלום בשווי המכירה שנקבע לדירה. מכאן, ששוויה של כל דירת מגורים כולל לא רק את שווייה של הדירה גופה, אלא גם את שווי זכויות הבניה הצמודות לה. המיסוי המוטב (לפיו, השבח…